דודו טסה עת לאהוב
אחד הפירושים ל"אין מלך בישראל" – אין מי שיחבר בין בני ישראל לאלוהים. פירוש אחר: איש הישר בעיניו יעשה – אין מי שישמור על הסדר. לפי המוסיקה של דודו טסה – הָא בְּהָא תַּלְיָא. טסה חוזר למקורות כדי לקונן את
אחד הפירושים ל"אין מלך בישראל" – אין מי שיחבר בין בני ישראל לאלוהים. פירוש אחר: איש הישר בעיניו יעשה – אין מי שישמור על הסדר. לפי המוסיקה של דודו טסה – הָא בְּהָא תַּלְיָא. טסה חוזר למקורות כדי לקונן את
פוליקר שר אהבה נואשת בעברית וביוונית. יוונית כבר חלק מההדי.אנ.איי שלו. הוא לקח שיר שכתבו קוסטס בלכוטיס (מילים) וכריסטוס פאפדופולוס. שהפך אחד משירי האהבה היותר מצליחים ביוון בביצוע סטמטיס קראונקיס, והעניק לו פרשנות דרמטית כמו שרק פוליקר יכול. המוסיקה גועשת
למה מתכוון המשורר? מה מהות החלחלה (פיק ברכיים) שעוברת כליו. איך הוא ממשיך לרקוד עם חיוך בעיניים? ממה הוא רוצה להתנתק. מה דפוק במציאות שלו? על מה הוא לא נכנע? מהי "נגיעה בשמים" מבחינתו. אני מנסה לסרוק את לחציו של
גיל ויין העמיס על השיר מטאפורות כאילו דימויים הם כורח כתיבה אולטימטיבי. רוני דלומי שרה "הלב שלי סגור לשיפוצים" ואף מרחיבה את הדימוי בהתאם – לאוברול לב של שבירת קירות, בניית קומות "עם נוף אל העתיד" ואפילו תוכנית לגור שם,
אסף אמדורסקי ממולכד רגשית. חדשות שוברות לו את הלב. במקום להתנתק מהן רוצה להתקרב עוד. משא הצער כבד עליו. רוצה לבכות. לשחרר את הדמעות. מצד שני זה מרגיש לו לא נכון להתפרק ולהיות חלש, אבל כל יום נשבר מחדש, ובא
תגובת הראפרים לשבת השחורה מגיעה בסערת נקם שנפתחת במוסיקה של סרט מתח עתיר קולות שמיימיים. סאבלימינל והצל צירפו ראשים זועמים כדי לירות ראפ דורש עין תחת עין. שאלת סוגרים: השיר הזה עלול להזיק לנו בהאג? לשמש עדות אצל מי שמחפשים
קולה אומר מצוקה. כבר כילתה את דמעותיה ומילותיה. הפניה לבוקר לשמוע את קולה – מעיד על הריקנות שהשתלטה. בכל זאת חיה – ליבה דופק. השורה "מה אתה עובר עכשיו/ האם קשה הדרך/ תן לי רק איזה סימן/ יש טעם יש
קול הנשמה של עמיר בניון מסלסל את הדינמיקה בין השלם לחלקי. הוא משתמש בירח כמטפורה למשהו שקיים ומשתנה על בסיס קבוע בדגש על הקבוע. פעם הוא למטה, אבל ללא ספק יעלה וישתקם אחרי השבר. הירח מקבל את האור מהשמש. הוא
הוי הוי, הוי עדן בן זקן בת 30. יש סיבה לבכי בטונים מייללים? הבן זוג מנסה להרגיע: יש זמן, הכל מלמעלה וגם בנינו אימפריה,. 30 זה רק מספר, ותחשבי על זה שפעם ישנו מטר על מטר, עישנו סיגריה בגשם, ואיפה
עכשיו הזמן להפוך "הכוכב הבא" למניית זהב. אריק סיני לא יפספס את המומנטום. תוכנית הריאליטי חשפה כישורים טובים של זמר סטורי טלר, שעד היום לא ממש נחשפו בגדול. כדי למנף מתאימים שירים למידותיו. הרומנטיקה הישנה תקום לתחייה. היא יפה כמו
מנגינת האהבה לפי תומר הדדי נושאת את משקעי הסיפור האישי של האוהב. הדואט שלו עם צחי הלוי מכיל את זיכרון הכאב שנלווה להצלה. לא ברור מהשיר מהות הדכדוך. מה עבר על הדובר, שרק בזכות אהבה נשאר בחיים? הישיבה במרפסת, השבת
אסתר שמיר כתבה את השיר לפני 32 שנה. גלי עטרי שרה. העיבוד אז השיב בו רוח שונה לחלוטין מאשר הגרסה של גיא זו-ארץ (השוו למטה), הפכה אותו לירי-נוגה-מופנם. המילים – לכל עת, במיוחד בארץ שמלחמות משנות את פני אנשיה. אחרי
הבלדה הזו עצובה, ואם נדייק – יוצאת מפיה של אישה דאוגה ששרה לבנה. יהודית תמיר הזכירה לי תמיד זמרות יווניות קלאסיות, ששרות את תוגת החיים. קולה של יהודית תמיר זכור משיריה האלמותיים בשנות התשעים כמו "רומיאו" שהלחין פוליקר וכתבה צרויה
שירי מימון שרה-מתפללת לכוח עליון לשמירה ולהגנה על עצמה. השינוי שחל בה מילדה תמה לבוגרת מודעת חושף אותה לפחדים ולתחושת חוסר הגנה. מקור ההשראה לפי מימון (מידע חוץ שירי) הוא מצב החטופים בשבי החמאס באוריינטציה של – מי שומר עליהם.
השלישיה הזו מתה להמשיך את המסיבה שהופסקה בפסטיבל נובה. משפחות מוכות ושבורות וחברים נמצאים עדין בהלם, ממשיכים לקבור חיילים, ואליעד את ערן יוסף ויונתן שגב כבר רוקדים את אחרי המלחמה. לא, אני לא חושב שיש לחזור בכל מחיר לחיי הנהנתנות
ששון איפרם שאולוב ואודיה שרים מדם ליבם – "את/ אתה הדם שלי". יש כאן דרמה מזרחית, סרט טורקי, ים דמעות, רגשות שפורצים כמו מהר געש. אני בטוח שיש מי שמעפים לשמוע קולות כאלה מתנים אהב אחרי שעברו כבר הכל "ריבים
מה פשר הפטריוטיות הזו שזאב נחמה ואתניקס רוקדים בקצב ואלס? ההתפייטות הולכת רחוק לאחור עד טוב למות בעד ארצנו. אני מבין את הצורך הרגשי להזדהות עם המדינה בתקופה הקשה העוברת עליה, אבל התרפקות מתפייטת מהסוג הזה נשמעת לי אנכרוניזם. חיפשתי
בדרוגי ההשמעות הארציים השיר הזה תופס השבוע מקום ראשון לפי המצעד השבועי של "מדיה פורסט", אבל עיון בדירוג מראה שהוא נקבע רק על פי תחנת שידור אחת – רדיו דרום, שלא מהווה כמובן אינדיקציה לכלל התחנות בישראל. לעצם העניין: זה
צער לנו, צער להם, משתתפים בצערנו ובצערם על נפול היקירים. מצד אחד – "היוצרים" חגי ויובל חן, ומהצד השני – גאיידה הזמרת בת העדה הדרוזית. זה שיר על כאב וגורל משותף על רקע המלחמה הגובה מחירים קשים. הם שרים בשתי
דיכאון קליני? הייתי מעביר לאבחון פסיכולוגי. הזיות, פחד, כאב ביחד, שנאה מרה. מה קרה? דיכאון משולב עם לפחות אחד מהתסמינים הבאים: הזיות, מחשבות שווא, אילמות, הזנחה עצמית קיצונית. מצד שני מוצאים אצל אבשלום אריאל בשיר את המילה "תקווה" וגם .ציפייה
התגעגעתם לירח של ארצי. הוא שָמַן. בשורה טובה, לא? "מתאמן מול ירח שמן ושורק לך בחוץ"… על מה הוא מתרפק? על הדברים הפשוטים, היפים. עדיין מאמין שאפשר ללמוד להבחין בין הרע והטוב. היה קונה את מה שהיה ביניהם פעם. גם
השבת השחורה והמלחמה שבעקבותיה עוררו השראה אצל יוצרים רבים. אני מקבל למדור הזה עשרות. מנסה לברור את המוץ מהתבן. אביחי הולנדר ערבב בין הגות על מהות האדם הנלחם ובין מצוקתו האישית שגם ("ונותרתי פצוע/ כמה מוזר/ שלב שבור ממשיך לפעום")
אנשים שחיים בצללים, פועלים במסכות ובזהות שאולה, מפחדים מן הבדידות ומגיעים עד דכאון עמוק. אוהב וענבל ביבי שרים דואט פופ ראפ שמעורר מחשבה על חיינו כאן ועכשיו. השיר מתוך פרויקט "אלבום שקוף" שמסייע ללוחמים שמתמודדים עם פוסט טראומה .השיר מתאר
פואטיקת הראפ המיוחדת הזו שוברת שוק. הפחד אלוהים ישמור מנצח את החמים ביותר. כפיר צפריר זורם הכי ספונטני בשפה של הדור הזה. הראפר מ"הכוכב הבא", הוא יקיר הטיקטוק, לוהט באינסטגרם, וביוטיוב. הוא עוקף את ה"חרבו דרבו" של נס וסטיל בדירוג
נו די לקפיצות, די לטרלול. אביהו פנחסוב חוזר סוף סוף לשפיות. הבדרן מסיר מסכה. הוא כתב שיר של פטריוט ציוני נרגש. יוצא מלב שבור, מדם ליבו. חובר להיסטוריה המשפחתית והלאומית על קצה המזלג כדי לשיר "כולנו פה ביחד". המוסיקה הזו
הקול העצוב מבקש את נפשו. זהו קול של סבל ותחינה. בפזמון מצטרף קול אנושי מנחם. ואז – קול עמוק שמדבר אל הילד הסובל. שלושת החלקים יוצרים שיר ראפ העוסק בתופעת הבריונות ומיגור החרמות בבתי הספר. להקת האולטראס מנצלים נפלא את
ליאור דטאוקר מתקרבן במילים שמגמדות את המציאות הנוראה. מול הזוועות והטרגדיות של ה-7 באוקטובר, כל הטקסט הזה מסתכם ב- אני רוצה לחזור לשגרה. השיר נשמע התבכיינות אישית בנאלית שאינה מתכתבת עם המציאות הנוראה. אנשים נרצחו, נטבחו, נאנסו ונחטפו, ודטאוקר מתמקד
שלמה ארצי חובר לדואטים ששומרים אותו חזק בקונצנזוס. חלק מהרשימה: אריק איינשטיין, נתן גושן, עידן עמדי, שמעון בוסקילה, שלום חנוך, מוש בן ארי, יובל בנאי, ריטה, דיקלה, עומר אדם, דודו טסה. לעיתים מדובר בשירים שהוא בחר כדי לחלוק איתם דואט.
במילון הרפואי "הלום קרב": סובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית. המשורר מפרט בדרכו: בדמיונו כל מיטה היא אלונקה, וכשהוא צועק "חובש!" באמצע הלילה, נפתחות עיניו לעבר הלא נודע. הפציעה אינה מכדורי קלצ'ניקוב, לא מרימוני סרקו לא מפגזי טנק "מדושן עונג שנראה
הכל יחסי בחיים, ואנחנו בשר ודם, שעושים טעויות וחיים בבלאגן, ולא תמיד נמצאים בשליטה, ואין מה להתרגש, זה טבעי – אומר עידו מימון בעזרתם האדיבה של דור 3 לוס וג׳אזז. השמות האלה לא אומרים לי הרבה, אבל נעים מאוד –