המבוגר יוסי בנאי כותב על הילד הישן דניאל. זה אינו שיר ערש שגרתי הפונה לילד בגוף ראשון. יוסי כתב כאב אוהב ומחבק מהרהורי הילד שבו בגוף שלישי. את שיר הערש הרך, האופטימי, הרגיש והענוג הלחינה יהודית רביץ וביצעה אותו ראשונה.
אהבה היא ניצחון ענק של הרוח על החומר. די וחווית אותה פעם אחת – והיא תישאר איתך לעד. עברי לידר חווה, ושר על "זכייה" באהבה, כי מי שהרגיש פעם אהבה – יודע שזוהי זכות בלעדית. חוויה עילאית. לעיתים – אחת ויחידה בחיים.
לפני 37 שנים כתב אריק איינשטיין שיר אפוקליפטי: "יושב מול הנייר, העט ביד כמו חרב/ יושב מול הנייר, רוצה לשפוך הכל./ יושב מול הנייר, רואה אותך נופלת/ מביט אל הנייר ולא יוצא לי קול./ אוי ארצי מולדתי, את הולכת פייפן/
"זה ערב קיץ לכאורה", כתב נתן אלתרמן ביד רוטטת, בחשש כבד. ביקש ממנה לשמור על נפשה. ערב קיץ טוב, למראית עין, כי מתחת רוחשים דברים שהם ההיפך מ"לא מורא". את השיר כתב אלתרמן לבתו תרצה, לאחר שניצלה מניסיון אובדני, אחד מני
מה הוא רוצה? יש כאן רשימה ארוכה. לא בטוח שעידן עמדי יחתום על כל חרוז. למשל: הקלות הלא-כל כך נסבלת, שהוא עובר מהאישי לאוניברסאלי – "אני רוצה צבעים/ אדומים מטושטשים/ שלא אבחין שהעולם נכשל". איך אפשר להקיף עולם שלם במבט? מסתדר? –
זוכר לצמד הפרברים חסד נעורים בזכות השיר הזה, קלאסיקה ישראלית של יורם טהרלב וסשה ארגוב, שראשיתו במנגינה שהולחנה לסרט "הוא הלך בשדות" (1967). דוד לביא בהפקה חדשה ובדואט עם תמר פילוסוף מחדשים את השיר ומשיבים בו רוח רעננה, מבלי להוציא
אם יש שיר געגועים לילדות הקשורה בטבורה לארץ – זהו השיר הזה, שכתב אהוד מנור על מושבת ילדותו – בנימינה. (יליד 1941, בנם השני של רחל וישראל ויינר) ההיבט של מנור מגיע מצער על תקופה שהייתה ואיננה עוד: "מה קרה
גלי עטרי וקורין אלאל התייצבו בלב ההפגנות, על הבמה שברחוב קפלן בתל אביב, וביצעו יחדיו את השיר "אין לי ארץ אחרת". עטרי ביצעה את השיר במקור בשנת 1986, למילותיו של אהוד מנור, שהתייחס בשיר לאחיו יהודה, חלל צה"ל. אלאל, שהלחינה
צחוק שמתגלגל, מילה טובה, שמש שנכנסת בחלום. הפרחים בגן. מה יום מיומיים? מה הרוח האופטימית שקפצה על כותבי השיר? עדן בן זקן ורמי קלינשטיין בתוך עמם הם חיים?. השיר נשמע כמו נכתב על איי סיישל. מציאות מקומית עכשווית – להד"ם.
עידן עמדי מחדש שירו משנת 2012 שנכתב בהשראת ספרו של הרב לאו ׳אל תשלח ידך אל הנער׳ כילד בתקופת השואה. כתבתי אז בביקורת, כי הבעיה בשיר הזה, שנוצר עבור פרויקט "הקול עוד נשאר 2012", שירי יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שאם
שמעתי שיחה של בני הדור השני באחד הערוצים. יש הרבה מאוד שרוטים. שלמה ארצי שוחח בזמנו עם עם יאיר לפיד על רעידת האדמה הנפשית, שהם ממשיכים לחוות כבנים לניצולי שואה. "בגרמניה לפני המלחמה", מתוך "חום יולי אוגוסט". הוא, לטעמי, מהשירים
נתן אלתרמן שימש השראה למלחינים בשירים רבים, לעיתים לא פשוטים מבחינת תוכנם, אבל קורצים בקצב ובמשקל. "עוד חוזר הניגון" שנכתב ב-1938 ופותח את מקבץ "כוכבים בחוץ", מהווה מפתח לשירת אלתרמן וגם לסוד הקסם המהלך על מלחינים וזמרים. ניתן לזהות בו כמה מתכונותיה
דודו טסה חידש את שירה של אהובה עוזרי במסגרת פרויקט "עבודה עברית – מחווה ל-60 שנות יצירה מקורית". עוזרי כתבה שיר של יאוש, דיכאון וגעגועים שמתחיל בקריאה לעזרת אם: "אמי אמי פתחי הדלת/ כי גופי רועד מקור… על כתפי משא כבד",
"ואיזה מסכנים האוהדים", שר אריק איינשטיין ב"סע לאט" על אוהדי הפועל תל אביב, והם (בתוכם כותב שורות אלה) כנראה יישארו מסכנים גאים לעד. כדי לעודד את רוחם' מתפרסם לראשונה אחרי 43 שנה השיר ״השדים האדומים״ נהוג לחשוב שהשיר הוקלט עבור
שושי שני אשת אריק לביא המנוח מגלה: "בתחילת הקורונה קיבלתי טלפון מדני סנדרסון. הוא סיפר לי שמצא הקלטה על המחשב שאריק ביצע אצלו באולפן זמן קצר לפני מותו, כשדני אסף חומרים לאלבום "תולדות המים".(*) דני כתב והלחין שיר בשם "לעולם
"אֶקְנֶה לִי תֻּכִּי וּשְׁמוֹ יִהְיֶה יוֹסִי / עִמּוֹ אֲשׂוֹחֵחַ עֵת אִישׁ לֹא יִשְׁמַע" מי היה התוכי? של מי? למה כתב עליו המשורר אברהם חלפי שיר? עופר גביש בבלוג שלו "אירועי זמר" מציין, כי התוכי קיים בפואמה של המשורר אביגדור המאירי
תוריד רגל מדוושת הקצב, תשיר את מה שאתה חש, קח את ה"שביר" של אריק איינשטיין ויצחק קלפטר לחלקת האדמה שלך. אתם מוזמנים לתרגיל ביצירת גרסת כיסוי (קאבר) של שי פיטובסקי כפי שהוקלטה חי באולפן של קוטנר בגל"צ. פיטקובסקי אכן משדר
זהו שיר ישן/ על אניטה וחואן/ גבהו עשבי הזמן/ והשושן פרח עם החוחים/ הם שייכים עכשיו למלאכים" מעטים הם השירים שהעניקו להם שמות נוספים. "שיר אהבה ישן" הוא אחד כזה. רבים מכירים אותו בשם "אניטה וחואן". במקור כתב אותו המשורר
כששמעתי בפעם הראשונה את שרית חדד שרה את השיר הזה, הופתעתי. לראשונה אולי היא ניסתה סיפור מתוחכם יותר מאשר הקונפקציות הים-תיכוניות הקונבנציונליות. עברי לידר מציג את הפנים האמיתיות של בחורה עממית פשוטה בסביבה הלא טבעית שלה שמגיעה למסיבה, שבה "גם
עכשיו, אחרי שנשארנו בלעדיו, מגיעים גם סטטיסטיקות ההשמעה. מה השירים הכי המושמעים של אריק איינשטיין בכל הזמנים? "אני ואתה נשנה את העולם?" "למה לי לקחת ללב". "עטור מצחך"? "כמה טוב שבאת הביתה", "לבכות לך"? אז לא. השיר המושמע ביותר של
מה הבדל בין אהבה להתאהבות? ההבנה מהי אהבה אמיתית קיימת בשיר מנקודת תחושתה של הדוברת. התאהבות היא תחילת אהבה, הידלקות ראשונית, שיש לה לעיתים זמן תפוגה. אדם בחייו יכול לעבור התאהבויות קצרות רבות, אבל אהבה – היא הוויה שנמשכת. זה
חמישים שנה אחרי שהשיר נולד, הוא ממשיך להתנגן, כאילו הזמן לא גרם לו לשריטת שחיקה. יענקל'ה רוטבליט גייס את הסיפור התנכי לגרסת סיפור האגדות שלו. "חוֹזֶה לֵךְ בְּרַח" בביצוע אושיק לוי מחזיר אותנו לנביא עמוס (ספר עמוס) שמנבא נבואות זעם
טונה (איתי זבולון) משחרר דו"ח מבאס על התקף חרדה המלווה בתסמינים פיזיים (סחרחורת) ובמחשבות מנתחות מצב. הטקסט מתאר מצב של חוסר יכולת להבין ולשלוט במה שקורה ומיאוס בכל מה שמרכיב את עולמו – כוכבי טלוויזיה, טכנולוגיה אינטרנטית. כשהלב דופק על מאה,
"כלניות" מזוהה כל כך עם שושנה דמארי, מלכת הזמר העברי, שקשה היה להאמין שזמרת כלשהי תאתגר את עצמה בקאבר לשיר. זה קרה: ירדנה ארזי לקחה על עצמה את המשימה במסגרת "עבודה עברית" – מחווה לשישים שנות ימירה מקורית". השיר הוא
אמת, הצבעים משתנים, ממש כמו שמו של שיר הפתיחה. לא שמעתי מעודי את מאיר בנאי ככה. לא פעם שאלתי מה חסר לי אצלו. האלבום הכפול זהה נותן לי תשובה. צבעי שיריו מתחדדים. שיריו מתקרבים אליו-אלי, מתוך מפגש מיוחד עם הקהל
כנראה עבר על דודו טסה יום קשה במיוחד, שיצא לו שיר עצב כזה, כל כך נוגע ומגיע. זה המינור היפה הזה, שמגיע ממקום מאוד עמוק. זה הטנור המסתלסל הזה שמחלחל ונכנס למקום לא פחות עמוק. שיר פשוט, לכאורה. הימים בחיינו
אני זוכר את גרי אקשטיין מהסלון שלי בחולון, קומה רביעית, 68 מדרגות, הוא טיפס יחד עם משה לוי. אלה היו ימי "היום זה היום", "אני הולך לבית שאן", "קפטן ג'ק", "בוגי איתי הלילה" ו"רוח סתיו. הרוח של גרי יצאה אז
זוהי מוניקה סקס באחד משיריה המקוריים היפים ביותר. מיד-טמפו עגמומי משהו, קול מתגעגע של יהלי סובול. איו כמו עופר מאירי להביא את אווירת ה"מטרופולין" לשיר שמתיידדת עם ניכור מלנכולי מלטף, עד כמה שזה יישמע ניגודי. סובול מספר סיפור, גם מהגג
רצה יהונתן גפן לומר: דון קישוט עזוב אותך מלהיות גבר-גיבור, להילחם בתמימות נגד כל הרוע בעולם, למען הצדק. תרגיע. כי במילא לא תצליח להציל את העולם. אחרי הכל, גם העולם השתנה לנו. זה לא אותו עולם שהיה בזמנך. האבירים כבר
אתם יודעים מה? הייתי מעדיף את השיר הזה על פני "הללויה" לכבוד 74 למדינה. כאן לא נידרש לסרס דבר. השיר – בול על ארצנו הקטנטונת והיפה, אדמתה ומעיינותיה וחורשותיה, שיר אהבה למולדת ולארץ. יורם טהר לב ז"ל כתב את השיר,
