שירי מחאה

חומר מקומי

זה הולך ככה: מאז פלסטינה תחילת המאה, שומדבר לא קרה. המעגל חוזר לאותו מקום. הבשורה המרה יותר: שום דבר גם לא יכול להשתנות. עוד יום של חול בארץ הקודש עבר, ונמאס כבר לקטר. "הדג נחש" ממשיכים לקטר ומזמינים את הקהל

עיניים להם

מנהיגים חארה, עם חארה, תקשורת חארה. מצב חארה. יאללה נשפוך. יש מה לשפוך. מים רותחים, שיגרמו כוויות. "שירי מחאה"?  פאסה. מה הם "שירי מחאה" לעומת המציאות. אלף כבאים לא כיבו את השריפה בכרמל. בא ביבי והזמין מטוסים מבחוץ שיושיעו. דפק טיוח.

זמר מחאה?

השירים של אייל גולן נמנעו עד היום ממעורבות כלשהי בחיים החברתיים או הפוליטיים בישראל. מתכונת הבידור שלו, לא רק שאינה דורשת את זה, אלא אפילו אומרת משהו כמו אני כאן בשביל הבידור לא בשביל פוליטיקה, וזה נכון גם לגבי כל

שירי מחאה בבית נשיא ישראל?

אתם מתארים לכם מצב ששלום חנוך, אהוד בנאי, דיוויד ברוזה, אביב גפן, הדג נחש, מוקי, יהודה פוליקר וחוה אלברשטיין מתייצבים בית נשיא ישראל לשיר שירים למען זכויות האדם, אי אפליה, שוויון וצדק חברתי? חזון אחרית הימים? זה מה שקרה השבוע