חנן יובל נגה
מי היא נגה, שחנן יובל שר עליה כל כך יפה. לפני שנביא את סיפורו של יובל עצמו, זהו קודם כל סיפורו של מאיר אריאל שהועבר להלחנה לשלום חנוך, שניהם מקיבוץ משמרות. גם חנן יובל נולד במשמרות, והוא ממש בן דורם
מי היא נגה, שחנן יובל שר עליה כל כך יפה. לפני שנביא את סיפורו של יובל עצמו, זהו קודם כל סיפורו של מאיר אריאל שהועבר להלחנה לשלום חנוך, שניהם מקיבוץ משמרות. גם חנן יובל נולד במשמרות, והוא ממש בן דורם
חנן יובל הוא טרובדור ארצישראלי. מה זה טרובדור ארצישראלי? אין לי ממש הגדרה מדויקת, אבל נדמה לי שזה קודם כול יוצר שמאמין שיש קשר בין השיר, הלחן והמילה העברית. מילה עברית זה גם כול מה שקיים במקום הזה – מזיכרונות
היום,30.9.20, שנה למותו של הגיטריסט והיוצר רוני פיטרסון, יוצא Walk The Hard Way, שיר ששלום חנוך, מי שסלל לו את הדרך לקריירה שלו בישראל, כתב לו. השיר הוקלט במהלך חזרה ב-2017 ומוקסס עכשיו. (האזינו מטה). כשאומרים "אגדת רוק", המשמעויות יכולות
חתונה לבנה" מאוד שחורה. – חתונה של אותות סכנה. "אנחנו זקנים תסתכלי בתמונה, ילדים אבודים חתונה לבנה" –שיר שמתפתח בעיבוד שטוען אותו במתח ולוקח אותו לשיא מכוסח. חתונה שאמורה לבשר אושר שכולו לבן, כולל שיניים צחורות, מובילה לאבדון. צליל האורגן המונד של משה
תנסו להיכנס ליוטיוב כדי לצפות ב"אם תרצי", להיטו של חנן בן ארי. יש מצב שתאלצו לצפות קודם בסרטון הפרסומת שמקדים את הקליפ, באותו להיט אבל בצורתו החדשה המקדמת מכירות טלפון דור 5. המגיפה גרמה לאמנים רבים חוסר יכולת לשרוד, להתקיים.
"כי האדם עץ השדה" של נתן זך הולחן על ידי שלום חנוך, ובוצע לראשונה ע"י נורית גלרון בשנת 1981 באלבום השני שלה "שירים באמצע הלילה" וחודש על ידי שלום חנוך שנתיים לאחר מכן ל"על פני האדמה", אלבום קאברים לשירים שהוא
במהלך איסוף חומרים לאלבום חדש, פנתה ריטה למאיר אריאל וביקשה לחפש טקסטים בביתו. אריאל הציע לה מספר טקסטים, ביניהם "בביתי הנעול". ריטה התלהבה מהשיר, שינתה את גוף השיר מזכר לנקבה, והניחה את השיר על פסנתרו של רמי קלינשטיין. כעבור שבוע
לאור המצב הנואש, ההמלצות של היועץ, נחזור אל אחדים מהשירים שעסקו בראש הממשלה. מה חשבו כותבי טקסטים ויוצרי המוסיקה על ראש הממשלה שלהם? ראש הממשלה ככל הנראה יאשים אותם כ"שמאל" עוכר ישראל, ואנחנו בכל זאת נקשיב להם, נצביע למפלגת המוסיקה
בראיון עם צופית גרנט בתוכנית "קרוב" מודה הזמר-יוצר מוקי, כי מפחיד בימים אלה לומר מה אתה חושב פוליטית וחברתית. "אנחנו חיים במקום שאמנים לא יכולים למחות", אמר. כשהייתי אמן צעיר, הנרטיב שלי היה שאמן צריך להתנהל בשאיפה לשינוי פני החברה,
מה מביא את צמד ורוניק – נויה עדר וערן ויץ – לחדש שיר ישן נושן של יורם טהר לב ושלום חנוך המוכר משולה חן? אז כן: שיר אופורי שכזה מעולם לא נמצא על מדף מבקשי הקאברים. לא יותר מאשר שיר
שלום חנוך כתב ושר על חתונה עם אותות סכנה, שאין ממנה חזרה לאחור, חלום שאינו יכול ממנו להקיץ. אביתר בנאי שר את זה במסגרת אלבום מחווה ל"חתונה לבנה" שכולל קאברים של זמרים שונים, האלבום המיתולוגי של שלום חנוך מ-1981. חנוך
קאבר רלוונטי לערב בחירות. עדי שרון ודנה ברגר חוזרים לשיר של אריק איינשטיין מתוך "חמוש במשקפיים", שמרכז את מרבית השאלות העוסקות ביכולת לבחור/ להחליט נכון. בחירה חופשית או רצון חופשי הם ביטויים הבאים לציין שהתנהגותו של האדם (מעשיו, החלטותיו, מחשבותיו
ההיפהופ המקומי לוקח שירים ישנים ומנסה עליהם מיני מניפולציות. אריק איינשטיין פותח את הקטע ב"מה שהיה שהיה" (סימפול) אבל שבק ס' מגייסים לצורך העניין שיר אחר שלו שאומר – "אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי, והכל היה פשוט נפלא עד
רוני פיטרסון לא היה מקבל בחיים ערב כזה בהיכל התרבות. אני מתכוון ל"בחיים" תרתי משמע. פיטרסון היה סטאר רוק של סיגריה תקועה בגיטרה ובלוז. הרבה בלוז. ב"תפסתי ראש" לפני סיום ערב המחווה לזכרו, ששר שלום חנוך, שמעתי לפתע את קולו
"לעיתים יצטברו ערימות המתים יחטט באפו המנהיג/ לא אנחנו ניסוג/ לא אנחנו נבליג" מחאה? – מחאה וזעם! המסר אומר: לא פשוט לעשות שלום כשיש לך עם כזה – "בור ועם הארץ פוגש את פוץ ועם הספר/ ולא ידעו לשוחח על
אסף אמדורסקי בחר לעשות קאבר לאחד השירים האלמותיים של שלום חנוך לקראת חגיגות 20 שנה לאלבום "מנועים שקטים" בהיכל התרבות ת"א, בו יתארח חנוך. גרסת כיסוי היא אתגר במיוחד מול הביצועים המקוריים הזכורים לטוב מיהודית רביץ ושלום חנוך עצמו. שיר נפלא
לאן פרחו הפרפרים? מי מכיר את האלבום הזה של אריק איינשטיין? זהו שיתוף הפעולה השישי של איינשטיין עם שם טוב לוי, שהלחין כמחצית מהם ועיבד והפיק מוזיקלית את כולם (פרט ל"האור בקצה" שעיבד יחד עם יהודה פוליקר ו"שלום חבר" שעיבד שלום חנוך). פשטותו של
הוא לא הירבה לדבר. סמך מאוד על תמיכת בת זוגו, נילי פיטרסון, שהפיקה ויחצנה אותו והיתה לו לפה. היא שהודיעה בצער על דבר פטירתו ללא עת בגיל 62. פגשתי אותו בפעם האחרונה (ראו צילום) במסיבת העיתואים לקראת פסטיבל הפסנתר הקרוב
באחד הארגזים שעברו איתי דירה, מצאתי סינגל סגור בניילון: לא האמנתי למראה עיני: מוקי וברי סחרוף בדואט של "מחכים למשיח" האלמותי של שלום חנוך – אחד הסינגלים הנדירים לאספני מוסיקה ישראלית. הסרתי את הניילון בהתרגשות. היא (ההתרגשות) גברה אחרי האזנה לדואט.
"יש בשקט יתרון, גם אם אין לי הסבר זה מתאים לי יותר, וזה מרגיש לי נכון" המילים מתוך "השיר האחרון" הנכלל בכפול שהוקלט לייב. בלוז קברטי. הדיסק (2004) מתמצת את השורה הזו. בגרסת האנפלאגד האקוסטית (שלום חנוך – גיטרה אקוסטית, משה
הישראלי ה"ממוצע" אוהב בלוז. הוא יגיד לך שיש גם מקום להזדהות. אתם יודעים: גורל השחורים וגורל היהודים. יש גרוב משותף. כששלום חנוך כתב-שרבט את הבלוז הזה, הוא חשב במונחים פחות מחייבים, אבל נדמה לי שהוא חשב ישראלי נעבעך שתופס ראש על הבר.
כשמדברים על אגדות גיטרה, פוסחים בדרך כלל על תוצרת הארץ. ישנה רשימה קבועה מההסטוריה של הרוק שנעה בין "אלהי" ל"אגדות" הגיטרה: ג'ימי הנדריקס, אריק קלפטון, ג'ימי פייג' (לד זפלין), דיויד גילמור (פינק פלויד), מארק קנופלר (דייר סטרייטס), ריצ'י בלקמור (סגול כהה), אדי ואן הלן (ואן הלן), בריאן מיי (קווין), קרלוס סנטנה, גרי מור. ופתאום, נזכרים שיש
"כמה שטוב שבאת הביתה", מרכך הצמד את הקהל האוהד בקיסריה. "ספר מה נשמע, ספר איך היה, למה לא שלחת גלויה". "כמה טוב שאתם כאן", אומר שלום לקהל. יש אווירה של אושר באוויר.הדיסק הכפול יצא כאלבום מתנה מהודר לחגים. שכול הצורבים יחשבו פעמיים
קוטנר מדבר בפתח החוברת שצורפה על "התדהמה שהיכתה" את עולם המוסיקה הישראלית, כש"חתונה לבנה" יצא ב-1981. דיברו אז על אלבום "קשה לעיכול", "בומבסטי", הכל במינוחים של ילידי פרובינציה שעדיין לא גילו, שעידן הלהקות הצבאיות כבר נמצא הרחק מאחור. 1981 הייתה
מסע על פני שירי שלום חנוך הוא מבחינתי האישית – מסע אישי בזמן מהול כבר בקורטוב נוסטלגיה שמתחיל ב"למה לי לקחת ללב" עם אריק איינשטיין, 1970. "יש לי הרבה דימיון לאהוב מראש" ו"יש לי דמיון שעוזר לפעמים לשכוח". שיר כאב עם נחמה קטנה. שלום את אריק כתבו פשוט ונכון. וזה
צודק חנן יובל בהקדמה לדיסק: לא רק שמתייחסים ל"השלושרים" כאל נוסטלגיה. השירים ששמעתי, הלהיטים, הבונוסים, גם סרטי השחור-לבן הישנים מהסרטיה של רשות השידור מעוררים בפול ווליום את בלוטות הנוסטלגיה. לראות שלום חנוך, בני אמדורסקי וחנן יובל לפני איזה ארבעים שנה
הביצוע המחודש של באטרינג טריו (בן הנדלר, יובל חבקין, קרן דוניץ) ל"הימים הארוכים והעצובים" השיב אצלי משב רוח רווי געגועים. אנחנו בשנת 1968 (אכן, לפני 50 שנה), שנה אחרי מלחמת ששת הימים. אריק איינשטיין אחרי התפרקות "החלונות הגבוהים". שלום חנוך השתחרר
הסתובבתי. לחצתי כחול. אם יש קאבר שהולם את הזוג מיכאל ושמרית גריילסאמר – זה השיר הזה, שכתב שלום חנוך לאלבום "מוסקט" של אריק איינשטיין שיצא ב-1999. מסוג השירים האלמותיים, שנולדים ברגע של חסד יצירתי. שיר שיחיה לעד. חנוך הוא יוצר
צלילי האקורדיון בפתיחה מכניסים לסרט מתח בבימויו של שלום חנוך – "זום אאוט, זום אין, קצת אקשן קצת מין". הדרמה הקצבית מזכירה את "מחכים למשיח", אלא שהתוכחה החברתית של השיר ההוא: "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם", אינה קיימת באלבום החדש של
להקת תמוז עלתה מן האוב 40 שנה אחרי ששמעתי את ההופעה האחרונה של ההרכב בצוותא ת"א. שיר חדש? אלבום חדש? חס וחלילה. כששלום חנוך ניגן שיר אחד בלבד מאלבומו החדש "זום" בחלק הראשון של המופע הכפול, יכולת להבין כי גם