שרון רוטר

בהופעה

חמש דקות אחרי שהיא עלתה לבמה, כבר התאהבתי בה. אני במרתף של קמלוט ת"א ז"ל. מאי 2004. עשרים איש על שלושה וחצי מטר רבועים מנשנשים משהו. ממתינים לזמרת שהכי התפרסמה בלהיט "ארוץ אליך" שכתב לה ברי סחרוף, המנטור שלה והמעסיק

אי במערבולת - שרות זלדה
מוסיקה ישראלית

אי במערבולת

זלדה אינה מהמשוררות היותר מולחנות במוסיקה המקומית, בטח לא כמו לאה גולדברג, אלתרמן, רחל, נתן זך, אפילו לא כמו יונה וולך. חנן יובל הלחין את שירה "לכל איש יש שם", שביצעה חוה אלברשטיין. למעשה, זה היה השיר הראשון שלה שהולחן שחשף אותה גם

שרון רוטר - בלי אף מילה
מוסיקה ישראלית

בלי אף מילה

בשגרה שבזוגיות יש מצב של אוטומטיות, לפיו דברים נעשים כבר בלי לדבר, וגם אם מדברים – משפטים חוזרים על עצמם. ההדמיה לדגים ששטים אל עבר אוקיינוס רחוק אינה פותחת צוהר של תקווה להיחלץ מהמצב הזה. להיפך: היא מחזקת את האלמנט

עובדיה חממה רצית שאהיה
מוסיקה ישראלית

רצית שאהיה

מה שהיא רצתה ממנו, מה שהוא – לא יכול. האידיאל. המציאות. הנרטיב מסופר מנקודת מבטו של המספר המודע לפערים בין לרצוי (ילד הולנדי) למצוי (לוויתן גמלוני) ולתוצאה – "לא ראיתי איך שדדו אותך הגלים". כמה מפתיע ומיוחד, שעובדיה חממה בחר

מחשבותיך

השיר (למטה) נשמע כמו משפט של מאמן/מאמנת אישית. מתברר כי תובנותיו רבי נחמן מברסלב כל כך פרקטיות, שהן טובות גם לזמננו המודרני. ליצור מזה שיר? ראשית, אני לא מסתדר עם שירים של שורה אחת, גם אם השורה/תובנה חכמה במיוחד ומושרת

האמנם

הלחן הנצחי של חיים ברקני. הביצוע הלא פחות נצחי של חוה אלברשטיין. והנה באה שרון רוטר ומציעה לחן חדש במקצב בוסה נובה בביצוע "על בהונות", מרוחף-מהורהר. מיוחד. תזכורת: ב"האומנם עוד יבואו ימים" מעמידה לאה גולדברג ניגוד בין עתיד מאיר ואופטימי