אורי בן ארי רוק ישן
מה רצה אורי בן ארי לומר בזרם התודעה עליו עלה? נלך לסוף השיר: "מה שאני מרגיש/ אני תמיד כותב / הזריחות הכי יפות / עולות מתוך כאב". העיקרון המארגן של צורת הכתיבה הזו אינו בהכרח נרטיבי או לוגי, המעבר ממשפט
מה רצה אורי בן ארי לומר בזרם התודעה עליו עלה? נלך לסוף השיר: "מה שאני מרגיש/ אני תמיד כותב / הזריחות הכי יפות / עולות מתוך כאב". העיקרון המארגן של צורת הכתיבה הזו אינו בהכרח נרטיבי או לוגי, המעבר ממשפט
הנוסחה אופנתית ופופולרית, מאומצת ע"י זמרי מיינסטרים רבים: בלדה דאונטמפו שהופכת ל – EDM (אלקטרוניק דאנס מיוזיק). גם היוצרים מאחורי עדן בן זקן לא מצליחים ליצור מחוץ לקופסה. ההתבכיינות השקטה שבפתיחה תהפוך לדאנס בהמשך, והאמינות של השיר תצנח כמו מצנח
הוא נתן את השירים שכתב "רק לה" – לאחרים לקרוא?! מתברר ש"כולם מכירים אותם בעל פה" (מכתבי ויראליים?) מה רצה להשיג? השתתפות בצער? הקנטה של האהובה הפוגעת? למרות שמדובר בז'אנר הגברים בוכים בלילה, הלב של המתפלץ בוכה דווקא בקיץ. הגיע
השבוע הקדישו באחת ממהדורות החדשות בטלוויזיה כתבה לשברון לב. הנושא נדוש, אבל בכל שברון לב יש סיפור מצוקת נפש ייחודי שעומד בפני עצמו. מוסיקה עשויה להביע את עומקה, גם לשמש אמצעי התמודדות מציל. כשאני שומע את סתיו שמש שרה על
שרית חדד מתיישבת לפסנתר להפוך את שברונה של האהבה לים של דמעות. הטקסט – גובה דשא מינוס. מתייפחת לכל אורך השיר, אבל "לא זוכרת מה הפריד בינינו". איך? אירוע כה טראומטי ומסעיר נשכח מזיכרונה? היא לוקה במחלת השכחה? אנשים מספרים
עומר אדם מנסה להתפלסף על סוף, כשברקע ניסיון להרגיע אהובה. מהו הסוף? אורי בן ארי שרבט משהו אקראי. גם ללחנים יש סוף. מבחינתו של עומר אדם – אל דאגה. הוא אינו כותב אותם. יהיו לו כמה שירצה, גם לרגעים עצובים,
בחו"ל היו עושים מניב דמירל סופרסטאר. הזמר המלו-מלנכולי, הרגיש והרגשן, ששר את כאבי אהבותיו, פחדיו, לבטיו ותסכוליו בטונים משכנעים ובמנגינות קליטות. בעברית – זמרים מעטים מצליחים לעלות על נתיב המיינסטרים הזה. מצוקת הרומנטיקן התורן. המתבודד המנוכר בחשכה ("השמש נעלמה לי
פוליטיקה וסקס? שם השיר עורר סקרנות. האם עומר אדם נוגע בקשר בין פוליטיקה וסקס? הו-הא. אבל אז התברר שצמד המילים משני לחלוטין בשיר, שעניינו העיקרי הוא אכזבתו של אוהב שבור ומתגעגע. עומר אדם מקונן בטון מתבכיין. מוכר וחביב. "פוליטיקה וסקס"?
רק שלא ישכח אותה במכונית, כשמתרחשת השריפה. כוס מים לא תכבה. מכל מקום: מסוכן לנעול את כל הדלתות. ועוד הצעה: בשביל לקרוע את העיר, עדיף איזו מכונית גדולה. לא מכונית קטנה. לפחות שהפריכה תהיה במרצדס. בשביל הדאווין אתה לא יכול
לירן דנינו מבכה אהבה נכזבת. השיר נשמע כמו המשך סאגת סיפור האוהב הדואב שלו. קול מאונפף, מתייסר, שמנסה לשתף אותי, המאזין, בסבלו. אומר מיד: לא מצטרף. לא משתתף בצערו. למה? כי אני חש שיש מי שכותב לו טקסטים מניפולטיביים, כדי