הכתבות המומלצות
אושיק לוי מחר
אני לא צריך יום אביב חדש כדי להתנער מקדרות היום הקודם. די לי בקולו החם של אושיק לוי כדי לשפר מצב רוח. אני שומר אמונים לקול הזה, המתוק-מריר, שמגיח לי בזמן מן העבר. הטקסט נשמע עידוד מעט מנותק אפילו מאולץ
07/04/2024
אני לא צריך יום אביב חדש כדי להתנער מקדרות היום הקודם. די לי בקולו החם של אושיק לוי כדי לשפר מצב רוח. אני שומר אמונים לקול הזה, המתוק-מריר, שמגיח לי בזמן מן העבר. הטקסט נשמע עידוד מעט מנותק אפילו מאולץ
אפריל 2023. יונתן (הלא הוא יהונתן גפן) חזר לאדמת בית הולדתו ברגבי נהלל, כחמישים שנה אחרי שהוא "חזר הביתה" בשיר האלמותי שהלחין נפתלי אלטר ושמבצעו הראשון, אושיק לוי, שר לזכרו בהפגנת המחאה בקפלן. בשיר שנכלל באלבומו השני של אושיק לוי
חמישים שנה אחרי שהשיר נולד, הוא ממשיך להתנגן, כאילו הזמן לא גרם לו לשריטת שחיקה. יענקל'ה רוטבליט גייס את הסיפור התנכי לגרסת סיפור האגדות שלו. "חוֹזֶה לֵךְ בְּרַח" בביצוע אושיק לוי מחזיר אותנו לנביא עמוס (ספר עמוס) שמנבא נבואות זעם
אושיק לוי שר שיר געגועים עצוב. הקומוניקט שצורף חושף את הסיבה. כשהשמש שוקעת, מאירה בלילה כוכבים, שניהם יביטו על השמיים, אבל ממקומות שונים. אושיק בקול מחוספס שר את השיר במנגינה "עגולה" שמוציאה לפועל את תוגתו באיפוק, בטון שמגיע מעומקי הנשמה.
מאז שהשיר המחאה הזה נכתב ב-1973 עברו כ-49 שנה נכון לכתיבת שורות אלו. הוא נכלל באלבומו השלישי של אושיק לוי "איפה טעינו?" סימן השאלה ימשיך ללוות אותנו בגדול. זאב טנא כתב את המילים בעקבות מלחמת יום הכיפורים. בראיון לאיתמר זוהר
אושיק לוי שר שירה ומוסיקה בראי עצמו. המילים – פשטות בסיסית. הקסם, הדמיון, הצער, העצב והשמחה שהכילו השירים בכל חייו. הכתיבה פשטנית נסחפת בסופרלטיבים כ – "כל שיר הוא קסם, מכשף את הדמיון" ותיאור נדוש של מעשה היצירה – דמעות
שירים מולחנים מזוהים בדרך כלל עם הזמר. פחות עם המלחין ואולי פחות מזה עם המשורר. האוסף הזה בא "לעשות צדק" עם המשורר, כלומר המשוררת, למרות שדווקא לאה גולדברג איננה זקוקה ל"צדק" שהרי היא מהמוכרות והמולחנות ביותר. מי לא מזהה את
"זה מכבר אין איש מחכה לי שם" שר אושיק לוי ללחנו של מתי כספי. שיר שמדבר על אפסות הקיום, על החיים הקצרים, שמסתיימים בלא-כלום – "עוד שבוע? עוד חודש? עוד שנה?" ויש כאן שורה שאומרת: "אחריי מותי עוד יהיה משהו
"ואז צלצלה חוה אלברשטיין וביקשה שיר"… מספר יהודה פוליקר את קורותיו של עוד שיר שהוא ביצע בערב מיוחד להפסנתר מארח. הכל התחיל בטלפון של חוה. גם גידי גוב, אריק איינשטיין וריקי גל ביקשו ממנו שירים. נזיז את מחוגי הזמן לנובמבר
דרכו של עולם: מותו של אדם מוביל לארכיונים, גם לבוידעם. הידיעה העצובה על מותו של הזמר והשחקן מרדכי פופיק ארנון שהלך לעולמו בגיל 78, גרמה לי לקחת סולם ולאתר את תקליטי של שלישיית התאומים, פיסת הסטוריה בזמר הישראלי, שכבר חקוקה
הזכרתי לאושיק לוי, כי עברו 48 שנים מאז שפירסמתי ב"מעריב" (9.6.71 – ראו מימין) את הכתבה הראשונה שלי עליו. כמעט לא ראיתי אותך מופיע מאז. אושיק אמר שהכל בסדר איתו, שהוא מופיע הרבה. הנה בתוכניה של פסטיבל הפסנתר הוא נמצא
בין ה- 13 ל- 16 בנובמבר יעלה פסטיבל הפסנתר בשנתו ה-21. חמישים ושמונה (!) ארועי מוסיקה, שיסבו לקהל דילמות לא פשוטות. יש כמעט חודשיים לבדוק ולהחליט למה ללכת. לפי ההופעות בפרזנטציה של מסיבת העיתונאים לקראת הפסטיבל, הייתי רוכש כרטיס ל –
השנים עושות את שלהן לקול, אבל דווקא הצרידות מעניקה לו רמת אמינות לא קטנה. למעשה, אושיק לוי היה תמיד זמר שלא חשדת בו, שפיו וליבו אינם שווים. טקסט: "מי שישכיל להשתנות עם הזמן" הוא שפה פרוזאית של הרצאה. לא שפה
אילו הייתי במקומו, יכול להיות שהיו צריכים לקרוא: "יש רופא באולם?" נפתלי אלטר איש קטן וענו, נטול שעות במה, התיישב מאחורי הקלידים ושר את שירי חייו, החדשים, הישנים. הרופא שבאולם נשאר חסר תעסוקה. נדמה לי שהוא נהנה. ואלטר נשאר בחיים. הדיסק החדש
לעולם לא מאוחר. תן לקולך לשיר את השירים שפעם בעבר, חיכית שאחרים יעשו בשבילך. גם זה סוג של יציאה לדרך. נפתלי אלטר, מלחין רב פעלים, (אביה של רוני אלטר) שר על פרידה ולא מאישה או בגללה, כך הוא אומר לה