איתי פרל

יוני רכטר הלחין מניפולציה של יהונתן גפן על הנסיך הקטן שהופיע לראשונה באלבומה היחיד של להקת "קצת אחרת" ב-1975 . סיפור הציפיה לחזרתו של נסיך קשיש שיורד משמים לשמוע על "דברים חשובים שאינם נראים". היא תגרום לדובר אושר. מדובר בנסיך

איזו תמר אייזנמן זו? של Hit Me או של My Dreams? אני שומע אייזנמן של מוסיקה ישראלית נוגה, צנועה, טעם של פעם, שרה באיפוק רגשי כובש "ולא הייתי ככה פעם/ מעזה להיפתח/ / אם היה בכל זאת טעם/ הוא נשאר

מי היה חושב להפוך שירי ארץ ישראל ישנים בסיס לאלתורי ג'אז. הסקסופוניסט יובל כהן חש מחוץ לקופסה, כשהוציא לפני 7 שנים את "הכל זהבי", אלבום פרשנות משלו למוסיקה עברית קלאסית של דוד זהבי (1910-1977) שירים כמו "יצאנו אט", "ניגונים", "החליל",

מ"רימון" נפתחה הטובה והיא נהייתה אט אט אסכולת פופ. נכון שאיתי פרל כתב את השיר הזה  ולא קרן פלס, אבל כמה  השיר הזה נמצא-מזכיר אותה חלקה מוכרת. מירי מסיקה שרה שיר חרטה נוגה לאהוב ישן. היא רוצה לחזור ל"ממי" שלה,

אפרת קולברג רושמת בטון אותנטי תחושת אהבה שאיננה עוד. זו אינה התרפקות סוערת, אלא ניסיון להביט בגעגוע מפוקח על שעבר עליה, תוך ניסיון לשקם את עצמה מתוך עצמה, מעין פצע שהולך ומגליד ומחזיר את הגוף למצב לא מבוית, טבעי, פראי.

דנה ברגר באה והולכת. אני אוהב את הזמרת הזו כשהיא חוזרת. יש משהו אמיתי בשירה שלה, בטון. יש משהו מאוד תחושתי במילים ובמנגינות שהיא בוחרת. יש בה משהו מאוד ישראלי במובן הקלאסי של המילה, שאני לפעמים מתגעגע אליו. היא מחוברת

ככה לא כותבים היום מילים מולחנות. זו שפה ששייכת לימים והלילות של האתמול. חוברת למשוררי הפזמונים של שנות הארבעים-חמישים-שישים. מכילה משהו משירי האמש, שאיתי פרל שומע, ערבים נוגים, "אור ירח מתדפק על חלון". "שתי נשמות זרות גרות בתוכך", שר גידי