ג’ון קולטריין בשעותיו היותר יפות. האלבום הזה חולל מהפכה מוחלטת בסצנת הג'אז ב -1965, וגם כיום ניתן למצוא את השפעתו בסגנונות מוסיקליים רבים. במקום להציג את השפה ההרמונית המורכבת והצפופה בסגנון פוסט-בופ שפיתח עם מיילס דיוויס ות'לוניוס מונק, קולטריין נושף
הגם שהוא היה סולן טנור ענק בסול-ג'אז פאנקי שופע, סטנלי טרנטין (1934-2000) אפילו הדהים יותר בבלדות. הצליל העשיר והחם שלו, הטון המלא והיכולת לפתח מצבי רוח ייחדו את הגינה שלו בבלדות הסנטימנטליות. הסט הזה בן תשע רצועות מתחיל כשטורנטין מלטף
Go נחשבת ההקלטה המשובחת ביותר של דקסטר גורדון משנת 1962. זהו ג'אז של צליל בהיר, מלא ובטוח בנגינתו. בגדול, דקסטר הוא כמעט התגלמות ה – cool jazz בסגנון הנגינה שלו. מעיד מי שמעיד כי התקליט מעורר הרגשה של מועדון ג'אז בשעות
ה – Ultimate של סקסופוניסט הטנור, לסטר יאנג הוא אוסף סולידי של 11 קטעים מהקלטות Verve כפי שנבחר על ידי וויין שורטר, גם הוא מענקי סקסופון הטנור. התקליט מגוון יפה של זהקלטות יאנג בלייבל, כולל שילובים עם הארי "סוויט" אדיסון,
פנינת ג'אז משנת 1958 שיצאה בחברת "בלו נוט". המתופף ארט בלייק כינס קבוצת אולסטארס שכוללת את לי מורגן בחצוצרה, הבולט בפני עצמו, בני גולסון (שכתב 4 מהשירים המורכבים באלבום) בסקסופון טנור, בובי טימונס בפסנתר וג'יימי מריט בבס. את בלייקי, אולי
ג'אז קלאסי נשאר טרי, כאילו לא עברו כל השנים האלו. דיוק אלינגטון, הדוכס, המלחין, הפסנתרן, הבנדלידר של הג'אז (נפטר 1974) במפגש עם שני ענקי סקסופון, ששמותיהם חקוקים חזק בפנתיאון של הג'אז. מברוק לחברת המוסיקה שמוציאה את שני הוינילים האלה ברימסטר. קולמן
אני מקשיב לאלבום הזה לצורך התרגעות מענגת. תודה לקולמן הוקינס שקפץ על עגלת הג'אז / בוסה, טירוף שנולד בין השאר בהשראת סטן גץ בשנת 1962. בשביל מעריצי הוקינס זו היתה מעט הפתעה, אלא שהוקינס באישיותו היה מסוגל להתאים את עצמו
יש שמגלים את יופיו של הג'אז ב – "Kind of Blue" של מיילס דייויס, ב – Giant Steps של קולטריין. יש שמתאהבים בג'אז בהאזנה לנגינת הטנור הרכה והבלוזית של דקסטר גורדון כמו באלבום הבלדות הזה. מעט סקסופוניסטים מצליחים להפיק את
ב-13 בינואר 2007 – נפטר מייקל ברייקר בניו-יורק בעקבות סיבוכים ממחלת סרטן הדם, והוא בן 57. כמעט חודש לאחר מכן – הוענקו לו 2 פרסי גראמי על האלבום Some Shkunk Funk שהקליט יחד עם אחיו רנדי ב-2005. בסך הכל, במהלך הקריירה
הדואט האקוסטי הזה בין צ'ארלי היידן בבס ופט מתיני בגיטרות הוא מפגש אינטימי של שני יוצרים, ישיר, עירום מתוספות שאינן קשורות לחיבור המאוד נקי. מת’יני והיידן שגדלו במיסורי, מגיעים כאן לשפה משותפת כמעט מושלמת, אילתור של הבנה הדדית, בקטעים שלהם
ב-1968, אחרי חמש שנים עם מיילס דייוויס, הקים הרבי הנקוק חמישייה משלו. כדי להגיע לקהל רחב יותר, הוא מתחבר לחשמל ולאלקטרוניקה. הימים ימי מהפך. באותם ימים ויין שורטר יסד את ההרכב "תחזית מזג האוויר" עם ג'ו זאווינול. המעבר שעשה הנקוק
לא יכול להיות שם מתאים יותר מאשר The Shape of Jazz to come לאלבום שסימל קו פרשת מים בג'אז. האלבום המהפכני משנת 1959,סימן כיוון חדש לגמרי בג'אז, לפיו מוזיקאים ביקשו להשתחרר ממבנים קונבנציונליים כמו רצפי אקורדים וצורות הלחנה. בסולואים המאולתרים
סקוט ינו מ- Allmusic כינה את ארול גארנר, הפסנתרן והמלחין האגדי , "אחד המיוחדים מבין כל הפסנתרנים" ו"ווירטואוז מבריק". Nightconcert מציג את גארנר בשיא גאונותו, קונצרט שהוקלט בנובמבר 1964 ב-Royal Concertgebouw באמסטרדם בפני קהל של 2000 אנשים נלהבים בכל הגילאים. הרפרטואר
Blue Train שהוקלט ב -15 בספטמבר 1957, נמצא ברשימות החובה של חובבי ג'אז רבים. מצד שני, יש לא מעטים שאינם מבינים על מה המהומה. אני נמנה על מחנה המתפעלים. אמנם, קיימת מחלוקת לגבי הביצועים, ויש מבקרים שטוענים כי לי מורגן
שת"פ נדיר בין סטן גץ וביל אוונס, שמות נרדפים ל -Cool. האלבום הוקלט ב-1964, אך ראה אור רק ב-1975. אכן מוזר שחברת התקליטים "וורב" גנזה את ההקלטות במשך יותר מעשור לפני שהוציאה אותן. אחת הטענות נבעה מההרגשה שלגץ ולאוונס לא
The Essence Part One של פסנתרן הג'אז האמריקני אחמד ג'מאל (יליד 1930), מציג הופעות שהוקלטו בפריס בשנת 1994 ובעיר ניו יורק בשנת 1995. האוסף הוא עדות ליכולתו של אחמד ג'מאל כפסנתרן ג'אז ייחודי, גם מול ענקי פסנתר כמקוי טיינר /
כשאתה עוצם עיניים לצלילי סולו פסנתר של קית' ג'ארט, יש מצב שהצלילים יגיעו עד איזורים שאינם קשורים לרציונאל. איך נתאר את הסולו פיאנו כאן: פול אמוציונאל. קית' ג'ארט החל להקליט את האלבום בדצמבר 1997, כשסבל ממחלת תסמונת התשישות הכרונית. הוא
קשרו לו תארים כמו "קולטריין של הגיטרה". נגן ומוסיקאי חדשן, ממשיכם ענקי גיטרה כצ'ארלי כריסצ'ן וג'אנגו ריינהרדט. וס מונטגומרי (1923-1968) הרחיב את הפוטנציאל של הגיטרה ופרץ נתיבים עבור דורות עתידיים של נגני הגיטרה ככמו גרובר וושינגטון ג'וניור וג'ורג 'בנסון. לנגינתו
צ'ט בייקר, הוא התגלמות נגינת החצוצרה הצלולה והמלודית, גם סולן ווקאלי ייחודי מאוד בפני עצמו. עם זאת השירים כאן פחות מורכבים מעבודתו האינסטרומנטלית. אלבום 12 המציג מוסיקה משנותיו המוקלטות המוקדמות של צ'ט בייקר, 1953-1957, כולל חמש רצועות ווקאליות, ביניהן שלוש
בראד מלדאו תואר לאחרונה על ידי הוושינגטון פוסט כ"אחד הפסנתרנים המחוננים והמתוחכמים ביותר של דורו." בהופעת הבכורה שלו, בראד מלדאו בטוקיו, הוא מפרש חומרים של אמנים מגוונים כמו ג'ורג 'ואירה גרשווין, תלוניוס מונק, ניק דרייק ורדיוהד – קאבר "פראנואיד אנדרואיד".
את המשחק "מה היה אילו" ההיסטורי ניתן לשחק גם במוזיקה. מה היה, למשל, אילו קליפורד בראון החליט להישאר לילה נוסף בפילדלפיה ביוני 1956 במקום לקחת טרמפ לשיקגו? אילו היה נשאר, הוא לא היה מעורב בתאונת הדרכים שגבתה את חייו בגיל
Saxophone Colossus הוא אחד האלבומים הטובים והחשובים ביותר של סוני רולינס מבין מאות שהוא הקליט במשך חייו. באלבום שהוקלט בשנת 1956, כל שיר מרגיש כל כך מתוחכם, ועם זאת מלא נשמה ונגיש. סוני מנגן ביבופ מורכב בחוש מלודיה נהדר. מעטים
לשרה ווהן (1924-1990) היה קול מדהים עם טווח מעולה בן שלוש אוקטבות. היא שרה באותו תחכום הרמוני כמו מיטב האינסטרומנטליסטים באותה תקופה. הייתה לה גם יכולת יוצאת דופן להעביר מילים בצורה יעילה. באלבום הזה משנת 1954 מנגן החצוצרן קליפורד בראון
אחד האלבומים היותר מבוקשים-פופולאריים של הזמר-חצוצרן האגדי. אלבום שעשוי אפילו להיחשב כהקלטה הכי ייצוגית של צ'ט בייקר. באלבום האינסטרומנטלי (באותה תקופה עלה המוניטין שלו גם כזמר ג'אז בעל קול ייחודי) מנגנת נבחרת חלומות – פפר אדאמס – בריטון סקסופון, הרבי
האלבום שהוקלט בשנת 1961, עובר לעומק על צורות שונות של הבלוז. ברצועה הראשונה, Stolen Moments, נעשה שימוש יוצא דופן בארבע כלי נשיפה ליצירת מצב רוח מרומם נפש עם סולואים מדהימים של פרדי האברד, אריק דולפי, נלסון וביל אוונס. לאלבום הזה
חוזרים לאלבום ולהרכב המקורי שהוציא את הקלאסיקה הזו לפני 47 שנה – "השיבה" של צ'יק קוריאה לנצח, עם קוריאה, סטנלי קלארק, ג'ו פארל, פלורה פורים ואיירטו מורירה. Light as a Feather הוא אלבום האולפן השני של להקת Return to Forever
"הדירוג המקסימלי של חמישה כוכבים? תנו לאלבום הזה שישה!" (מגזין "דאונ ביט" 1963) הסופרלטיב אינו אקראי. זהו אחד התקליטים המיוחדים שיצאו באותה שנה, שזכה בפרס גראמי לאלבום הג'אז הטוב ביותר בשנת 1964. ביל אוונס הקליט את האלבום בפסנתר של גלן
Birth of the Cool הוא אלבום אוסף של מיילס דייוויס, שיצא בשנת 1957 ב"קפיטול רקורדס". אחד עשר השירים הוקלטו על ידי דייוויס במהלך שלושה מפגשים בין 1949 ו -1950. המוסיקה ייחודית בעיבודים חדשניים שהושפעו מטכניקות מוזיקה קלאסית כמו פוליפוניה, ומציגה
זהו אלבום Blue Note (חברת התקליטים המיתולוגית שהתמחתה בג'אז ובבלוז) מובהק, מושלם למתחילים כמו גם לחובבי ג'אז ותיקים. מנגנים בו פרט לסקסופוניסט קנונבול אדרלי מיילס דיוויס בחצוצרה וארט בלייקי על תופים. סקסופון האלט של אדרלי מוביל נפלא גם מהאספקט של
התקליט הוקלט ב- 29 בנובמבר 1957 ב"ג'אז ההודיה" ("Thanksgiving Jazz") ע"י Voice Of America, קונצרט שהופק על ידי קנת לי קרפה למען מרכז הקהילה מורנינגסייד בהארלם. למרבה המזל ההקלטה התגלתה בשנת 2005. במרתפי ספריית הקונגרס. הקונצרט מהווה ציון דרך בקריירה
