אליעד נחום

כמעט התחלתי לזמזם את House Of The Rising Sun של האנימלס אחרי פתיח הפסנתר. בהמשך יסתבר שהשמש עדיין לא זרחה על זמר הרגש. רביב כנר שר שיר טרוניה על כך שהעולם שבקרבו הוא חי – רע, אבל אף אחד לא

יש טקסטים שלא הייתי מעז להוציא. יש שהייתי מתבייש להוציא. על לא מעט שירים סתמיים מכסים שמות של כוכבים כמו עלי תאנה.  מה מהות הזיווג שלומי שבת – מרינה מקסימיליאן? טובים השנים כאסטרטגיית שיווק? מזמינים שיר אצל מועצת חכמי המיינסטרים,

ימי סוף קורונה (בלי נדר) האביביים מרגישים חזרה למצרים. אני מכיר את התחושה של המפגש עם החופים עוד מימי פסטיבלי נואיבה 1978. תקשיבו לצליל העוד של אביב בכר בפתח השיר. מחברים בצניעות לנרטיב ולהווית השחרור. מכאן מתחיל המסע המחודש של

ותודה לשיר השירים על "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה" (פרק ח' פסוק ז'). אליעד נחום הדביק אקראית פסוק לשיר אהבה, כדי להגיד: האהבה חזקה ועמידה והיא תישאר גם אם ינסו לפגום בה. כל השאר זה –

הראל סקעת מבקש אישור/ אישוש ליחסים בינו ובינו. הכל ביניהם מתנהל סבבה, שיגרה ימיומית – על הקשיים והמורכבות,  "רגע טוב רגע פחות מושלם", אבל מדי פעם אתה מוודא שהאהבה שרירה וקיימת כי אין בילתה, אחת ויחידה – "כמו שאלוהים ביקש", וליתר

מה כואב לאליעד שהוא מחפש את "סוף השבוע"? הפכתי והפכתי בשיר – ולא מצאתי. רואה גלים, ציפורים, משהו מרחף באוויר.  "קיוויתי שיבוא היום הזה אבל הוא לא נשאר". הם כאן טמונה רמיזה למהות ערגתו לסוף השבוע?  אבל המאזין נשאר באפלה.

נוסע, מתגעגע, הלב שנגנב, הכאב. השריטה. החריזה הפשטנית. הקלות בה כותבים פזמונים.  ההשחלה הלא קוהרנטית של משפט ("פחות מרוכזים בעצמנו") המהירות שבה משחררים מילים.  היומרה של נוסטלגיה בשחור-לבן. אליעד כנראה כבר יכול להרשות לעצמו. המוסיקה הוא מכלול מרכיבים מוכרים אצלו.

אליעד כבר נמצא על הכביש הראשי המהיר של הפופ המיינסטרימי הקל לעיכול. מנגינה נוגה-מתקתקה, קול רך רומנטי-שרמנטי שר מילות אהבה "טראומטיות" שיש בהן סודות, שתיקות ולחישות, אוצר מילים הכי שדוף.  צמד מילים כמו "שיכורים מאהבה" רוצח טקסט. מנסה לייצר דרמה,

מירי רגב מתכוונת להעניק פרסים שנתיים "לאמנים וליוצרים מהמוזיקה הים תיכונית". זו לשון ההודעה שקראתי. זהו המהלך הבא שלה כתגובה לאי הכללת "זמרים מזרחיים" בפלייליסט של גל"צ. המעוניינים בפרס מתבקשים להגיש מועמדות. יש כבר ועדה בדרך. לפי אלו קריטריונים מתכוונת

בכתבה ששודרה בערוץ 10 תחת הכותרת "האם גלגל"צ מפלה זמרים", טען הזמר דודו אהרון, שהתחנה מפלה אותו לרעה. "תחנה הממומנת מכספי הציבור לא משמיעה את דודו אהרון עושה עוול לקהל שלי", אמר. בין הכועסים הנוספים, שאיימו להחרים את התחנה היו