אנ לא מתגעגע לבנזין ז"ל. אני מחובר לפוליקר של אחרי בנזין הרבה יותר מאשר לבנזין. למרות שהוא מנותק מההרכב כבר שלושים וכמה שנים, פוליקר מחזיר את "בנזין" לבמה לערב חד פעמי ב"האנגר 11" ת"א במסגרת "זאפה גולדסטאר סאונד סיסטם" ה-15.
כמעט לכל אורכו של האלבום, אני חש כמבקר בחלקת הצער של אלי חדד. אובדן האהבה, הגעגועים ומעט תקווה. ב"בדואי בשלג" שר חדד – "כמו קבצן לנדבה/ מתחנן לאהבה … על הרצפה אני נשפך/ קופץ מתוך מטוס ללא מצנח", שיר שמח
אלי חדד? המתופף של "בנזין"? בקומוניקט מכנים אותו "המיתולוגי". מה זה אומר? שהזמן החולף הופך אותך גדול מן החיים?. אם אלי חדד מיתולוגי מה פוליקר? – קדוש אגדי? אחרי שישים שניות על קלישאות עיתונאיות, מתברר ששתי ה"אגדות" התאגדו ליחידה אחת.
