חוזרים לדילן. השיר הוא Not Dark Yet מתוך האלבום Time Out Of mind. ארז ברזוליק ניסח וחרז יפה בעברית. דילן כתב על סוף. סוף היום, סוף האהבה, סוף האמונה באדם, סוף האמונה, סוף החיים. הסוף אינו בשליטתך. אתה מודע לסוף,
הדרה לוין ארדי היא סינגר סונגרייטר פורייה מאוד, שמעיין יצירתה ממשיך לנבוע ולפרוץ, מתעדת תחושות ברמת אמינות גבוהה. זה שיר קשה על יחסים מעורערים שהגיעו לסוף הדרך. היא חושפת מפח נפש ללא כחל ושרק. כבר אינה בוכה, אינה מתחרטת. אין
סיפור אישי על ניכור, תחושה של בדידות וריחוק. מה שבפנים, מה שבחוץ. הציפיה להגשמת חלום מול חיים שלכאורה נראים יפים, אך הם חסרי תוחלת, מתנהלים במסלולים מהירים., והמפלט היחיד הוא בחוץ – בכדורסל. המרפא – בכדורים. אלי סורני הלחין את
"בדקה אחת שפויה הצלחתי לראות / את אוניות הצער טובעות /בים גדול של תקוות קטנות ויין." הדרה לוין ארדי חוזרת ל"שינויים בהרגלי הצריחה" של "החברים של נטאשה" משנת 1991, אז בביצוע המקורי של מיכה שטרית. השיר הוא תמצית חוויה רגעית של פיכחון, צלילות
איך אומר הפתגם: A friend in need is a friend indeed. הדרה לוין ארדי שרה את זה הכי פשוט: ידידי, הפנית אלי את הגב, כשהייתי זקוקה לתמיכה. הפגיעה הייתה אנושה – התנפצות פיזית ורגשית. השאלה – "אבל למה עכשיו?" יכולה להישמע
