יוני רכטר לא תמיד
האם התכוון ל- מה התכוון המשורר? שיר לעיתים מותיר אותך מהרהר, חוקר, מתחבט. האם הוא מצליח להבהיר את כוונת המילים? הבעיה של כותב השיר הזה, שהוא לא מכיר בכוחן של מילים לדייק כוונה, לשקף אמת. מילים מותירות אותו ספקן. האם
האם התכוון ל- מה התכוון המשורר? שיר לעיתים מותיר אותך מהרהר, חוקר, מתחבט. האם הוא מצליח להבהיר את כוונת המילים? הבעיה של כותב השיר הזה, שהוא לא מכיר בכוחן של מילים לדייק כוונה, לשקף אמת. מילים מותירות אותו ספקן. האם
זה סיפור אהבה שנולד מארבע ידיים המנגנות על פסנתר. סופו ידוע מראש. נותב לעונת החורף. יציר דמיונה של סיון טלמור, שכמו סימנה למלחין אלעד עדר את קווי המתאר המוסיקליים היפים שלו. כיוונה אותו חלקת האדמה הלירית שלה. נמצאת בתוכו בטון
"אם קצת עצוב לך/ רע וכואב/ אם את זקוקה לי/ יש לך גבר אוהב/ אם את שוכבת/ שם לבדך/ תני לי בחושך/לאחוז בידך". כך נפתח אלבום הליב החדש של אולארצ'יק. שמתי בווליום לא גבוה. שקעתי בגעגועים לימים אחרים. היופי הרומנטי
מי שיקבל את הטקסט הזה, יכול להרשות לעצמו להרגיש הגבר המושלם לאישה. לפי סיון טלמור – הכיל אותה ברגעים הכי בלתי אפשריים. ניסה להבין באמת מה עובר עליה ואיך אפשר לשפר את מצבה. עמד בכל מצב שאליו נקלעה אולי מתוך
אומרים שהזמן אכזר. במקרה של "עד הקצה" מועדון רידינג 3 נובמבר 2010, דווקא חייך אל דנה ברגר. הסקירה הזו על "עד הקצה" נכתבה בעשור לאלבום. אנחנו כבר 2021, ודנה תחזור לשוני ביוני לציין 21 שנה לאלבום. דנה כנראה מבינה שמגיע
בואו תשמעו סיפור נדוש. היא אהבה אותו, למרות שהוא דפוק, או בפי הבריות "מקרה עצוב", איש תחתית "שמפחד מאור", למרות ידו הקמוצה וליבו האטום, הכילה אותו ואהבתה אליו לא נגרעה במאום. פרשנות? – נו, מה: עזה כמוות האהבה. בואו נקשיב למוסיקה. מעניינת ומיוחדת יותר
אבי גרייניק מתרפק על חרמנות נעורים בשיר נעים הליכות, חמים ומחויך. מה עושים כשאצל הנער מתעוררת התשוקה לאימא של החבר שלו, שבעלה הימאי נמצא רחוק מהבית. מה שקרה אז עם תאוות הנער – לגמרי לא נהיר למאזין. מה שכן ברור:
צחקנו לא מעט. גידי גוב הפך את הכאילו-בלגן האישי לסטנדאפ בנון שלאנט. הוא יכול לטעות, לשכוח. יצלח הכל בקלות בהומור הטבעי, הבלתי אמצעי שלו, בשיחת פלירטוט עם הקהל, שהיא סוג של שיחת הרגעה עם עצמו. התכנסנו לשמוע שירים מ"אם היינו",
"כשהגשם יורד, העלים מצהיבים/הרחובות חוגגים הדליחות מחודשת/אני יודעת שיש בזה טעם/למרות המחשבה שאין בזה דבר" (השיר "יש בזה טעם" – ורד קלפטר) כך נפתחת מהדורת ה – Live העדכנית של דנה ברגר. דנה ברגר מהיוצרות זמרות היותר אמינות שצמחו כאן
דנה ברגר באה והולכת. אני אוהב את הזמרת הזו כשהיא חוזרת. יש משהו אמיתי בשירה שלה, בטון. יש משהו מאוד תחושתי במילים ובמנגינות שהיא בוחרת. יש בה משהו מאוד ישראלי במובן הקלאסי של המילה, שאני לפעמים מתגעגע אליו. היא מחוברת
ארבעים וחמש שנה למותה של המשוררת לאה גולדברג הן סיבה לפרויקט אודיו-וידיאו חידוש לשיריה ביוזמת עמותת "שיר עד" בתמיכת "קרן מיתר" בניהולו האומנותי של אורי לשמן ובהפקה המוסיקלית של אלעד אדר. בשיריה של לאה גולדברג קיימים לא רק מקצבים שריתקו את המלחינים, אלא
מה הבעיה שלו? הוא מרגיש שיש בעיה. היא מתכחשת, אבל נותנת לו קונטרה. גם הוא לא בדיוק המאהב הגדול. מה האמת? הקלפים נשארים קרוב לחזה. לעולם לא נדע את האמת הכי אמיתית. מצד שני – האהבה חזקה יותר מסימני השאלה,