המופע האחרון בעונה הנוכחית של סדרת מזרח מערב באופרה הישראלית יוקדש למוסיקה האתיופית (10.7.23) הערב נקרא Tezeta (געגוע באמהרית). את הערב יובילו המנצח והמעבד תום כהן ותזמורת ירושלים מזרח ומערב יחד עם אסתר רדא וגילי יאלו. הקונצרט החד פעמי יחגוג
אסתר רדא שרה מכתב לאהוב בעברה. מנסה לשכנע לחדש ימיהם, לנסוע רחוק, למצוא זה בזו מילים ומנגינות, להיזכר במי שהוא, במי שהיא. הטקסט נשמע שרבוט קלישאות ממכונה ליצור שירים לפי דרישה. ניסיון שטוח לשיר על יחסים מחודשים על בסיס מיני
יש רף ציפיות ממיקי גבריאלוב. ללא ספק: מהיוצרים היותר ורסטיליים של הזמר העברי, למעשה יוצר שבלעדיו הפופ והרוק הישראלים לא היו מה שהיו. רשימת השירים של גבריאלוב שייכת לפנתיאון של הקלאסיקה ישראלית ("סע לאט", "בדרך לגמנסיה", "אני ואתה", "צא מזה", "אמא
זלדה אינה מהמשוררות היותר מולחנות במוסיקה המקומית, בטח לא כמו לאה גולדברג, אלתרמן, רחל, נתן זך, אפילו לא כמו יונה וולך. חנן יובל הלחין את שירה "לכל איש יש שם", שביצעה חוה אלברשטיין. למעשה, זה היה השיר הראשון שלה שהולחן שחשף אותה גם
קובי מידן שהנחה עשה חשבון: זהו ערב שירי משוררים מספר 4 אחרי שלושה ערבים של גל"צ (1972-1980), כאילו המסורת נמשכת. בואו נדייק: המופע בגן הפסגה ביפו לא נוצר והופק ע"י גל"צ אלא ע"י פסטיבל "מי-ם אל ים" של בית אבי
אסתר רדא הצטרפה לתזמורת המהפכה ושלישית "Geshem" רק בשיר השמיני – The Man I Love. פתאום התקרבנו לסטנדרט ג'אז באוריינטציה השכיחה שלו. עד אז התזמורת עשתה שימוש בסטנדרטים לצורך עיבודים אקוסטיים-אלקטרוניים מורכבים, חלקם – מעניינים, חלקם – פחות. הערב – בעונתה
"והפעם אסתר רדא בעברית", אומר הקומוניקט שנשלח עם השיר. אם עברית – אז שפת פיוט "הושענא", פניה לקב"ה, שישמור עליה מעצמה, שיגן עליה בעת מצוקה, כמי שמכירה בחולשותיה – רגעים שהעדיפה לשקר. כנ"ל גם עתידית – כשלא תבחר בטוב, וכשיכאב
"ודע לך שהזמן והאויבים, הרוח והמים/ לא ימחקו אותך/ אתה תמשך, עשוי מאותיות/ זה לא מעט/ משהו, בכל זאת, ישאר ממך". (חיים גורי) לא רק המילים. עכשיו אלה גם הצלילים שחברו למילים בספר-דיסק מפואר. גם הם (הצלילים) ימשיכו את חיים
מנעד נמוך עמוק, קצב Groovy, אווירת סרט מתח, צליל בראס ואפקטים אלקטרוניים. אסתר רדא מגיעה לתובנה אישית ב – My Mind, שפותח את האלבום: " מוחי עסוק יותר ממני, ובחיפושי אחר האמת, מצאתי שקרים וגיהינום. אני מעדיפה לא לראות. אז
האלבום החדש שלשמו התכנסנו, הוא היותר ריתם נ' בלוזי של אסתר רדא, פחות אתני באוריינטציה אתיופית גם רגאיית. נתחיל בשורה התחתונה: המופע היה מהטובים ביותר שלה באינטרקציה עם ששת נגניה, בהשקעה, באורחים ובתאורה. לאסתר רדא יש קול נשמה רב עוצמה דינמי
קול הזמיר הגבוה של מיקה שדה נשמע לקראת סיום בשיר אהבה קטן – Little Things שעוסק ביחס בין תחושת החופש בטבע לבין האהבה הבוערת שמגבילה. הצלילים אקוסטיים, קולה צלול. ראשוני. היא מספרת בלא מעט גאווה, כי השיר נכנס לפלייליסט של גל"צ.
ממשיכים במסע הטעימות בפסטיבל ג'אז תל אביב חורף 2016, שכמו פסטיבלי ג'אז רבים בעולם נפתח כמניפת ז'אנרים צבעונית. באולם מס. 3 בסינמטק, ישב גיטריסט, אגדת ג'אז, שקוע בתוך עצמו, פנים לתוך הגיטרה ופרט במהלכים מסחררים, בטון cool ובמיומנות גבוהה. פאט
מה היו עושים כותבי השירים ללא פרידות ואהבות אבודות. "בכה עבורי, בכה על האתמול", מבקשת אסתר רדא. היא מבכה את עצמה בכאב. "הייתי צעירה מדי להבין …. האם את מצטער על הזמן שאיבדנו"… כשרדא שרה סול זה Soul Food, מזון
לשלמה גרוניך צריכה להיות סימפטיה לחולון. פעם שנייה בשנתיים האחרונות שהיא מכבדת אותו באירוע חגיגי. הפעם הראשונה – לפני שנתיים – במרכז שטיינברג במרתון שנקרא "אמנות קונספטואלית", הפעם, בתיאטרון חולון, לרגל קבלת פרס מפעל חיים מידי ראש העיר, וכמו אז
"הו חוטא, לאן אתה בורח", שרה אסתר רדא ב – Sinnerman, שיר פולק אמריקני נצחי המתאר חוטא, שמנסה להסתתר מפני אלוהים ביום הדין. רדא מאתגרת עצמה מול הגרסה המפורסמת של נינה סימון. זה עובד, גם בזכות התזמור הסוחף של השיר.
לדברי נעמי אטיאס המנהלת האומנותית של "ימי זמר חולון" בחר השנה הפסטיבל, בשנתו ה-20, "להעניק כבוד גדול לנוסטלגיה". לא כבוד לזמר העברי לדורותיו אלא ל … געגועים, להתרפקות על העבר, כך לשון הקומוניקט, המבשר על האירוע, שיתקיים בין ה-4 ל-8
מה היא עושה פה? מצד שני, אם סצנת הגרוב והפיוז'ן המקומית התמקדה באירוע פה, אירוע שם, באה אסתר רדא למקד דברים ולומר: זמרת סול ריתם נ'בלוז כזו עוד לא הייתה כאן, כלומר אחת ללא רגשי נחיתות, מתוחמת בגבולות האפרו-סול עם
נדמה לי שגם קלפטר שנכח באולם, הופתע לשמוע בפתח הערב את ירמי קפלן שר "העץ הוא גבוה". לא הייתי צריך גוגל כדי להגיד לעצמי – זה אינו שיר שלו. (המילים הן של חנוך לוין, הלחן של זהר לוי) כיוון שהערב
