אריק איינשטיין בדשא אצל אביגדור

אני זוכר שהקשבתי לאלבום הזה כמעט באותה שקיקה ואהבה בהן האזנתי ל"סרג'נט פפר של הביטלס". לא שהיה מקום להשוואה, אבל תחושת הראשוניות שיצרו השירים של התקליט הזה, למרות ההשפעות מבחוץ – היתה שיש כאן לראשונה ריח של פופ ישראלי מקורי,