למרות שישנן דוגמאות רבות של נגינת האלט סקסופון של בני קרטר (1907-2003) באלבום הזה, הייחוד של האלבום הוא בעיבודים-תזמורים המצוינים שלו לביג בנד. בתקליט שיצא לראשונה ב-1958, (כדיסק ב-1996) ישנם גם כמה סולואים מעניינים בביצוע נגנים אחרים (פרנק רוסולינו, למשל),
ג'ו לובאנו, הטנוריסט, יליד קליבלנד, הוא בנדלידר מטבעו, מצטיין בסאונד סקסופון מלא נשמה. כאן הוא מפעיל ביג-בנד שבמרכזו עומד הקוורטט שלו. בהרכב תופעת הסקסופון הטנור של בוסטון, ג'ורג' גרזון (George Garzone), החצוצרן בארי ריס (Barry Ries), הפסנתרן ג'ון היקס (John
למרות שלמעריצים ולאספני הג'אז הרציניים יהיה שימוש מועט ב Ultimate Clifford Brown , עדיין מדובר באוסף טוב כפי שנבחר על ידי החצוצרן ניקולס פייטון עבור הסדרה של חברת Verve. התקליט מציג את החצוצרן במגוון מוזיקלי מיוחד. כמבוא לבראון האוסף עובד
פסנתר, בס ותופים מהווים יחידה בסיסית, אבן בניין חיונית בג'אז. בפורמט הקלאסי הזה בן שלושה חלקים, אין הגבלה על הדמיון. העובדה שקיימות המון שלישיות פסנתר מרהיבות עשויה לגרום עוול לשלישיות מקוריות מצוינות שאינן זוכות לחשיפה בינלאומית גדולה. קחו את השלישייה
Side By Side המפגשים הגדולים של הג'אז: רעיון האוסף: ענקי ג’אז שהקליטו זה לצד זה. מה שמענג במפגשים כאלה – ג'אז ישן שאינו מתיישן, ואתם יכולים לעשות שימוש בכל קלישאה מלא נס ליחם ויין נושן שמשתבח עם הזמן. לשמוע את
שני ענקים בכרטיס אחד. הם לא היו אפילו בני 30 כשהקליטו את הדואטים האלה. אחד כבר אגדה. השני – לקראת. הקלטות ממאי עד אוקטובר 1956. Oleo של סוני רולינס, In Your Own Sweet Way של דייב ברובק, Round About Midnight
קשה להאמין שמיילס דיוויס, הצליח בפרק זמן קצר יחסית להגיע לאקספרימנט של 42 קטעים שהיו ללא ספק רעידת אדמה מוסיקלית בקריירה שלו. סדרת ההקלטות שנערכה בין פברואר ליוני 1970 והוקדשה למתאגרף השחור ג'ק ג'ונסון, האפרו-אמריקאי הראשון שזכה באליפות העולם באגרוף,
הבלדה כשלעצמה היא שיר סיפורי בו קיימת עלילה שורות קצרות, בתים וחריזה. גם בלדת הג'אז היא סוג של סיפור. בראשיתו, הג'אז היה מוסיקה ריקודית שנוגנה ע"י להקות גדולות (swinging big bands) בהמשך האלמנטים הריקודיים התעמעמו, והאלתור הפך ליסוד המרכזי בג'אז. ככל שהסגנון התפתח, הוא התפצל
אני חוזר ל – The Köln Concert, שהוקלט ב-1975. האלבום והיצירה אומרים כמעט הכל על גאונות קית' ג'ארט. שילוב נדיר בין ג'אז לקלאסי. אולי אלבומו הטוב ביותר של הפסנתרן יליד אלנטאון, פנסילבניה 8.5.1945. הפסנתרן הזיקיתי, באחת משעותיו היותר יפות. את
ביל אוואנס היה ונשאר נגן הפסנתר הלירי של הג'אז. זה אלבום שאפשר לתארו בשתי מילים: העצבות היפה. אפשר בהפוכה: היופי שבעצבות. אחד מאלבומי הג'אז היפים מעולם. הימים – הימים היפים של אוואנס היו עם השלישייה הזו שכללה את אדי גומז בבס
את אדם בן עזרא אני מגלה כל פעם מחדש. כמו אבישי כהן, בן עזרא הוא קונטרבסיסט ורב נגן יצירתי, סקרן בלתי נלאה, יוצר אקלקטי שמתפרש על קשת מרהיבה של סגנונות, מחבר ישן וחדש, מעמיד את הקונטרבס ככלי מוביל, גם מתיישב
