ביקורת סינלים חדשים

השיר  נכתב לפני הסדרה "המרוקאים החדשים" כהתרפקות על הסבתא התוניסאית שמבטאת את האהבה והחום למשפחה בין השאר בתבשילים שהיא מכינה בסירים הגדולים. נזכרתי בזוהרה אלפסיה מהשיר של ארז ביטון, זמרת החצר המוערצת אצל מוחמד החמישי ברבט מרוקו, שחיילים נלחמו בסכינים

איזו אידאליזציה של יחסי אהבה. שיר שלוקח אל פסטורליה תרתי משמע. אור, הרבה אור, קולות קוקיה. טוותה אותו באהבה, שמרה עליו מכל משמר, עטפה אותו בחלום מתוק. אומר מיד. הבנאדם רואה את הטוב שבחיים, ואני נזכר בגעגועים מוצדקים ב"אני שוכב

חן אהרוני חי בסרט. יש לו ציפיות גבוהות מעצמו, הולך על הפקות פופ תפורות, מושקעות, שיוצרות התחושה כי הבחור מחפש את הלהיט הבא. יש כאן להיט, שההפקה המוסיקלית שדרגה, ועדיין זה נשמע פופ בעל אימפקט אבל סובל גם ממשהו אינסטנט,