כמה שזו נוסטלגיה. מתי יוסי הקליט את השירים? אמצע שנות השישים. איכות הסאונד – רעה למרות הריממסטרינג. אבל לנוסטלגיקנים – אוצר. שארל אזנאבור כאן. "בסגנון ישן" – שזה ואלס. אזנאבור הוא גם "כך הם קוראים לי" הבחירות של יוסי בנאי
הביוגרפיה של My Chemical Romance נפתחת ככה: הלהקה הוקמה בפרבר בניו ג'רזי על בסיס אהבה משותפת לסרטי אימה, מוסיקה ולפילוסופיית הפאנק. קחו את השורה הזו לאלבום החדש. Danger Days שיוצא אחרי ארבע שנות בצורת מאז The Black Parade הנפלא. לא
פותחת ברגאיי גרובי מחויך של תומר יוסף – "הוא לא ישוב". הקול – כמו שם הדיסק – נועם. נוכחות נעימה. העיבוד וההפקה של אסי איילון משדרגים. השיר השני – בסגנון רוק – היא מבקשת – "כנס אלי דרך העיניים ותראה
קובי פרץ עצוב. קולו מאנפף כמעט דיכאון. לא הכי מבינים מה דכדך רוחו. מהטקסט הרי ברור שמחכים להם חיים מאושרים, ימים יפים ללא דאגה, ואפילו מוכן לצעוד איתה עד הסוף, אז מהו מקונן? האם ה"זמנים הקשים" הם הבעיה? בוכה מרוב אושר?
