רגאיי נחשב מוזיקה הכי מרגיעה, גם כשהטקסטים של השירים פוליטיים או אפילו אגרסיביים, המקצבים האיטיים והגיטרות המקפצות פשוט הופכים את הרגאיי למה שנקרא smooth. זה לא משנה אם אתה איש ראסטה אמיתי או סתם חובב מוזיקה. לרגאיי יש משהו לכולם.
אלבום הסופרגרופ – Superheavy, הרכב עליו נמנה דמיאן מארלי, בנו של בוב מארלי, חושף את אהבתו הגדולה של מיק ג'אגר לרגאיי. לג'אגר היה דואט עם פיטר טוש (חלוץ התנועה הרסטפרית, נמנה על הרכב ה-Wailers) בשבעים. הרולינג סטונס עשו קאבר על
השפעת המורשת היצירתית של הרגאיי הקלאסי (roots reggae) – הייצוא הדומיננטי ביותר של האי הקאריבי – על המוסיקה העכשווית, התרבות והאופנה העולמיים – דומיננטית. המוסיקה שהשתרשה בפופ של המערב מגיעה מארץ שאוכלוסיתה מונה כ-3 מיליון תושבים בלבד. היא ממשיכה לנווט
ברנינג ספר הוא שם הבמה של רודני וינסטון (יליד 1945), אמן רגאיי, או ליתר דיוק אמן roots reggae (*). הוא רסטאפרי ואחד המשפיעים הבולטים על אמני הרוטס רגאיי של השבעים. הוא נולד בסנט אן, Saint Ann שבג'מייקה (משם הגיע בוב מארלי),
