שירת רגש עוצמתית תיקח בשבי. אילו המוסיקאים היו מחליפים את הפוליטיקאים. אנחנו בקיסריה. מארינה מקסימיליאן נותנת לרגש לרוץ לפניה, נסחפת בסערת רגשות שתכליתה משאלת לב – עם אחד לב אחד. "אנחנו נינצל רק אם נשאר חזקים ביחד". ו "ולא ניתן
אמר מי שאמר: האושר הוא לא להיות עשיר בכסף, אלא התהליך בדרך לשם. עדיף להיות מסוגל להעריך דברים שלא ניתן להשיג מאשר לחיות בעולם של דברים שלא ניתן להעריך. וגם: האושר לא נמצא בבעלות לכסף אלא בתהליך שעברת על מנת
היא מתחילה בטון נמוך, מנגינה נוגה, עיבוד אפלולי – מעטה מסתורי, ואז מעבירה הילוך ועולה על נתיב רחבות המועדונים. כדי לתרגם את המסר הנשי למוסיקה, מארינה מקסימיליאן מייצרת את הדרמה האישית: "הם חושבים שאני חפה מפשע /אבל בראש שלי משתוללת
עוד קינת אכזבה של מקוננת מבואסת שסוגרת חשבון עם מי שהיה איתה. ספק אשמה עצמית שהיא לוקחת על עצמה, בעיקר שולחת כתב אשמה אליו על מצע תסכול ("אחרי כל מה שעשיתי בשבילך"), סף הרמת ידיים ("אולי פשוט הפסדנו במשחק") וגם
שני אנשים שכל אחד מהם הוא ישות נפרדת מתלכדים והופכים לצמד. האם הם מסוגלים להרגיש חופשיים לחיות את חייהם זה לצד זה, תוך שמירה על זהות אישית מצד אחד, ועל קשר מספק וטוב. למארינה מקסימיליאן יש תשובה בשיר הזה. לשמור
נלחץ פליי. נפעיל זרם מחשבות שעבר בראשה של מארינה מקסימיליאן על רקע ההתרוצצות סביב הממ"ד באמצע הלילה. כל מה שעבר לה ברגע מסוים. המוח הקודח שיתף את אהוד מנור ("אין לי ארץ אחרת") ואת יהורם טהר-לב ("עוד לא תמו כל
העבירו לינק לצפיה לפני המופע מהרידינג. הכותרת הבומבסטית "פסטיבל מקסימיליאן און ליין מרידינג" עוררה ציפיות. מה הסיפור? עכשיו פסטיבלים? קיבלתי סטליסט של ריכוז ארועים. נהיה לי קצת בלגן. לא רק מארינה אלא אנדראה, שוהם, דפנה וגם יסמין מועלם. כדי לקבל
מי לא כותב-מלחין-שר אמא? (אבא – הרבה פחות) על הנייר השיר של מארינה מקסימיליאן עוד שיר שגרתי על אמא שהיה בקושי מקבל "עובר" בסדנא לכתיבה יוצרת. ואז – המוסיקה. היא מכילה את עומק אהבתה של מארינה, משמעות שהמילים לבדן אינן
מארינה מקסימיליאן שרה משבר יחסים. עולמות שהפכו מנוגדים. גם חופשה, שכביכול מסמנת בריחה למקום רחוק, לא תצמצם מרחקים שנפערו ביניהם. מארינה נוגה, קודרת, משדרת דכדוך וזעקה במנגינה המכילה את התחושה. השיר מוליך במסלול ישיר אל הסיפור שלה. אין כאן תיחכום
כמו שכתבתי על הערב בהיכל התרבות לזכרו: השירים החבוטים של יגאל בשן התעצמו לפתע. "בואי נעשה לנו חג", "קפה אצל ברטה", "סיון", "ציפור קטנה בלב", שירים שעשו כבר שנות אור במוסיקה המקומית, מפעימים מחדש. עידן עמדי בחר לשיר את "סיון"
ניכנס לתוך סערת רגשות של מתוסכלת, חצויה, מרירה, היסטרית, ואוהבת בטירוף. מציגה בשיר בחור המום: "הכל שטויות, מתי תפסיקי עם הדרמה/ זה לא בשבילי, אני יודע הכל/ סותם את האוזניים וטומן את הראש בחול". השיר הוא שילוב של אשמה נגד
עד היום לא לקחתי את גיא ויהל למכונית. האוסף הזה אומר: יש מצב. להיטים שיתנגנו על הכביש הראשי בלי לחפור על כל סינגל. תן להם לרוץ, לזרום. קחו את "רצים באוויר". הדרמה על נתק ביחסים בינו ובינה. הקצב והמנגינה – מעלים
בואו נשתתף בצערם. כתבו שיר עצוב על יחסים. העצב יכול להיות ענוג. מחמם לב. גיא ויהל נועדו בעצב ובשמחה. הלב העייף, התמה והמבולבל, ההבטחות, המציאות הטופחת. שני קולות שמשלימים זה את זה. הנמוך והגבוה. לא טקסט שעליו מקבלים את פרס
הכוכב הבא לאירוויזיון חשף את נעמה גלי כהן דורון. אסור לאבד המומנטום. אם לא עכשיו אימתי. בן הזוג יהל דורון ושותפו גיא מנטש התגייסו להפקה דלוקס. הכיוון ברור: צאו לרחבות. זה לא שיר לחפירות, למרות שהיא חופרת למאהב – "חלק
תפקידו במחזה: להכיל להקשיב, לתת לה לפרוק כעסים, תסכול ומתח. תפקידה: להיות הנפגעת, המשתגעת, הבוכה. תפקידו: להרגיע, להבליג, לכבות אש, עד ששוב הסצנה תחזור על עצמה. איפה אנחנו? במעגל הבלתי נפרץ של ריב והשלמה בזוגיות. השיר הוא סוג של הכללה:
על איזו מחלה בדיוק שרה נעמה כהן? מה בדיוק השתנה בעולם הזה? בת כמה נעמה שהיא יכולה להשוות את החברה של פעם לחברה של היום? גם פעם היו "לבבות סגורים" – שנשארו סגורים. בעיות סגירות אינן דווקא תוצר של חברה
