גיבור

מה שהוא רצה, מה שהיא ביקשה. הרצונות שלו נענו ב"תהיה אתה". האם נוצרה הבנה? "לא הייתה לי ברירה" הוא שר באותו קונטקסט רגשני במנגינה שאומרת – כאן זה הוא ולא אחר. היא התכוונה ל"תשאר אתה" שלא תחווה חיסרון. הוא רצה 

נפש מבקשת הצלה, נאחזת במי שמסוגל להכיל אותה. נינט שרה בטון אפל על אהוב, שמצליח להרגיע אותה גם כשהיא מאוד לחוצה – "חולץ את נעליי הקטנות". הוא מי שמצליח לאחות לה את שברי הלב, הוא נמצא שם בשבילה גם אחרי