עומר אדם חמישה לילות
מה קרה לעומר אדם, שהיה לו דחוף להוציא אי.פי של חמישה שירי קינה ואכזבה על פגיעותו של גבר מאישה שהיא כבר לא איתו או שהיא לא בראש שלו? משהו קריטי שקרה לו, או שזה הראש השיווקי שלו?. יש תשובה אחת:
מה קרה לעומר אדם, שהיה לו דחוף להוציא אי.פי של חמישה שירי קינה ואכזבה על פגיעותו של גבר מאישה שהיא כבר לא איתו או שהיא לא בראש שלו? משהו קריטי שקרה לו, או שזה הראש השיווקי שלו?. יש תשובה אחת:
תנו לשלומי שבת ללחוץ על דוושת הרגש, והוא יהפוך טקסט געגועים נדוש לשיר חייו. ריח בושם מוכר מעורר את אהבתו הישנה. ממרחק הזמן ריחו של האושר חזק מאי פעם. כותבי הטקסט יצרו מניפולציית חריזה שנשמעת תחבולה מילולית עבשה על אושר
נגמר לו הדלק, נגמר לו הסוס מה שמתחרז עם "יום עמוס". איזה חרוז מעפן. מי ששרבט לאליעד את את שיר המתייסר בכאבי אהבתו המנותקת, מרח כאן טקסט שהיית משתמש בו בשיעור לכתיבה יוצרת כדוגמא לטקסט מְחוּרְטָּט. הוא לא יכול לישון
כל ראפר שני כאן מבטיח לכבוש את הקיץ, לחגוג בגדול, להרקיד את המדינה. תרשו לי לא להצטרף לחגיגה של מי שחיים בבועות של ג'קוזי, שהלילות נשרפים להם כמו פיוזים. דיג'יי גל מלכה את האולטראס משתובבים במשחקי מילים כמו .. נועה
אסתר רדא שרה מכתב לאהוב בעברה. מנסה לשכנע לחדש ימיהם, לנסוע רחוק, למצוא זה בזו מילים ומנגינות, להיזכר במי שהוא, במי שהיא. הטקסט נשמע שרבוט קלישאות ממכונה ליצור שירים לפי דרישה. ניסיון שטוח לשיר על יחסים מחודשים על בסיס מיני
מוקי תועה ותוהה בדרכי החיים. החיים מורכבים "מהפסדים גדולים וניצחונות קטנים", החיים הם גם סימני שאלה מי אני, מה הייתי ולאן אני הולך. יש תשובת ברורות? לא, אבל סה לה ווי. ממשיכים ככה. ככה זה החיים, זה המצב, אין מה
איתי לוי לוקח טקסטים על טייס אוטומטי. עוד שיר אהבה-אכזבה אינסטנט. לוי מבין, ככל הנראה, את פשר הדיוק – 12 בלילה (למה 12?). ומה ענין ה"תל אביב" לכאן ("זה הלילות זה כל התל-אביב"). לשלישייה שהמציאה את השיר החלול הזה יש
העולם האלקטרוני מחזיר את מוקי לקו שפיות אנושי, מחדד בו מחדש התחושה להישאר קרוב ונאמן למי שיש לו אהבת אמת, ועדיין קיים החשש של מציאות שעלולה לשנות את פני הדברים: "אנ'לא יודע אם זה כל כך טוב לי/ הלוואי שנישאר
מגמת ההתקרבנות של גברים נכזבים מול נשותיהן האכזריות מפרנסת את זמרי המיינסטרים המקומיים. עומר אדם אינו ממציא גלגל חדש. יצרני שירים ממלאים טקסטים בהבלים ובסיפורים מופרכים, ואדם שר אותם. איך זה שהיא מרגישה "מלכה" והוא לא מרגיש "מלך"? אם אתם
למי שאין בידיו מידע חוץ שירי, לא יודע מה הכרקוקלי רוצות מחייו ומה הסיפור שלהן. איך מתחברת נסיכת הקלאב לסובארו פשע, מה הסיפור של טבריה ומה עושה כאן המילקשייק. אז כן, בקומוניקט שנשלח – יש פירוט על ימי נסיכת הקלאב
עיוורון האהבה? הנה מעט סימפטומים על גבול הנדוש: כולם רואים שהוא לא בשבילך, את רואה אחרת. מי רואה טוב יותר? לפי האקורדים בפתיח – מרגישים שהשקוף שלה – מוביל אותה לדרך האכזבה. אז כן, אהבה היא רגש מאוד מיוחד, משהו
הריח שלו נשאר עליה כמו קעקועים, גם יש געגועים, אבל היא יכולה להמשיך לבד. כמה אפשר ליפול. כמה פעמים שמענו את נרטיב היחסים הזה בשירים. כנראה הדרישות בפופ משאירות את השירים והזמרים/ זמרות באותם אזורים, ועל מילות השיר הזה עמלו
הלבד, הפחד, הצלקות, השתיקות, הבריחות. איך עשה לה את זה. עוד מלל טוחן טראומת יחסים באופן הכי שבלוני, מפס היצור של שירי שבר הלב המציפים את שוק הסינגלים. גם המוסיקה אינה ממציאה את הגלגל הפופ החדש. היא מלודית, זורמת, קלת
עמית שאולי, זוכת העונה הרביעית של דה וויס, מתייחסת לדינמיקה שקיימת בתלות שבזוגיות. היא מייצרת לעיתים קרובות חנק וסגירות, שמובילים לרצון להשתחרר: "כשאין לאן לעוף/ אז חשבתי לעזוב את הכלוב", שרה שאולי בטון נוגה מדוכדך. הקצב האלקטרוני בהמשך השיר מכניס
במערכת יחסי מרות המובילה להטרדה או ניצול מיני, ההנחה היא שהצד המוטרד יירתע מלהביע אי הסכמה ולהתנגד למערכת היחסים עם מי שהוא תלוי בו. ההתפקחות והשבר מגיעים אחרי. הדר פרג'ון הפכה סיפור אישי לראפ. אין ספק: הטון, הקצב, ההבעה ההחלטית