כל ראפר שני כאן מבטיח לכבוש את הקיץ, לחגוג בגדול, להרקיד את המדינה. תרשו לי לא להצטרף לחגיגה של מי שחיים בבועות של ג'קוזי, שהלילות נשרפים להם כמו פיוזים. דיג'יי גל מלכה את האולטראס משתובבים במשחקי מילים כמו .. נועה
לא רק הזמרים הים תיכוניים מתקרבנים מול נשותיהם האכזריות. גם הראפרים המתוסכלים נותנים דרור לשבר ליבם, כשמדובר בנשות שטן שעושות להם את המוות. דן ברטוב יותר מכועס מאשר בוכה. יש לו בטן מלאה על מי שהוא מכנה "מלכודת". אצלו זה
עברית כשפת ראפ. שימו לב לתחביר של השיר. גם מילה אחת היא משפט. הטון נקבע גם ע"י מבנה המשפטים, גם ע"י אוצר מילים עדכני. "פאק איט" הולך עם zone. גם "זורם על ביט" בא בחשבון. המטפורות – הומור ערסי "מרוב
וידויו המתבכיין של המאהב ההרוס. מאחוריו מלאך המוות, מפלצת שיוצאת ממנו כשהוא שותה. האהובה שליבה צבוע "בצבע זהב" – לא תבין מה עבר עליו ובתוכו. בינתיים הזיכרון שלה "מרים לו" (שזה?) ותודה לה כעל "התקופה היפה". כמו במרבית שירי שבורי
סינדרלה? מה כאן סיפור סינדרלה? שהגוף שלה שיזוף בצבע מוקה? לפי מספר היוצרים שהשתתפו בסיעור המוחות לכתיבת השיר, היינו מצפים שיהיה איזשהו כיסוי לשם. מצד שני, בלי שערכתי בירור, אולי הסיפור של נועה קירל הוא סיפור סינדרלה ללא קשר לתוכן
שיר 70 שנה למדינה? זה הסיכום? זה המכלול? חברת "תאקט" של קובי שמעוני מיהרה להוציא את השיר כשהיא מנכסת לעצמה גם את "בת 60" כ"המנון המדינה" לרגל שישים למדינה. זה נשמע כמרוץ של כל הקודם זוכה. התוצאה מעלה סימני שאלה
איזה לילה זה הולך להיות? שקט, רועש, מתוח, רומנטי? האולטראס בחרו לפתוח רומנטי מתקתק נוגה ב-"בא לי", אהבה חבל"ז עם "קצת יין ואיזה פרח". כל מה שביקש הגיע איתה. המלודיה והראפ – ביחסים טובים. אלי פרץ, דן ברטוב ומתן עגמי
הראפר העברי מודל 2016 נשמע אותנטי, גם כשהוא העושה שמח מהבלגנים בחייו. המלל של האוהב הנבגד והמתוסכל הוא מכתב אישי על סיטואציה שחוזרת בשירים רבים בז'אנר הים תיכוני, אלא שכאן הפירוט האישי מעניק לנרטיב אמינות. מה שהוא הרגיש כלפיה כשנטש
שומעים בכי של תינוק. קולה של אמא מרגיע – "תישן מתוק שלי תישן", ואז היא מספרת לו סיפור על שלושה נערים שאהבו לעשות מוסיקה ורצו להגשים חלום משותף. והנה זה קורה: אלי פרץ, דן ברטוב וסדריק בן שבת כבר גדולים
