ההיינו כחולמים? ג'אז ישראלי ממלא אולם בהיכל התרבות. תגידו – מדובר "רק" באולם "צוקר", ועדיין – לא מחזה שכיח לראות קהל מעורב מאוד מגיע להיכל – חילונים, דתיים, גילאים שונים. הגיעו לשמוע את הרביעייה של דניאל זמיר. שמחתי בשבילו, במיוחד
מתי הקהל יגיע להופעות המוסיקה הראשונות בעידן הקורונה? מבחינת אילת – עוד חודשיים וחצי. אם ירוקה אז עד הסוף. ההצהרה שיוצאת: יהיה פסטיבל ג'אז. מהדורת ג'אז חורף 11 . יש מנהל חדש (יוסי פיין), יש רשימת אמנים תוצרת הארץ. אין
לאיזו גאולה מתכוון דניאל זמיר? גאולת עם ישראל, ביאת המשיח, הצלה מצרה גדולה כמו משבר הקורונה? יש מצב לפסוח על התשובות הנ"ל ולהיתלות בעניין אחד: הגאלה באשר היא נשענת על האמונה באלוהים, ביכולתו הבלתי מוגבלת להושיע, בצדקתו וברחמיו. "ועכשיו, כשאנחנו
דניאל זמיר, נשפן ג'אז ורסטילי-פלורליסטי, איש דת ואמונה, יוצא מעמדה של איך פונים לקהל הרחב של שוחרי ג'אז, פופ, אתני כאחד. איך עוברים מחתונה אחת לחתונה שניה בעת ובעונה אחת ורוקדים על שתיהן. אני לא ממציא דבר: בפתח החוברת כותב
שירו לליברמן, מבקש דניאל זמיר. אז ככה: בעת כתיבת שורות אלו, יש מי ששרים לו, רוקדים סביבו, כורעים בפניו ברך. כפרה עליך ליברמן, בוא תציל את הקואליציה. האיש, חמישה מנדטים כולה, מסתובב כמו ראש ממשלה, מסובב את כל המושחתים. הוא
דניאל זמיר וסקסופון הסופרן שלו פתחו את הערב עם "שלושה עשרה", מאלבומו "אחד". אין לי מושג אם זה היה מכוון – אבל ההתכנסות ב"זאפה" היתה כדי לחגוג את אלבומו ה-13, "אליי", שהוא בחלקו אלבום של שירים מושרים, ביניהם "מודה אני",
דניאל זמיר נאחז בתפילת הודיה קצרה הנאמרת עם השכמת הבוקר: "מוֹדֶה (מוֹדָה) אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּים. שֶׁהֶֽחֱזַֽרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְחֶמְלָה. רַבָּה אֱמֽוּנָתֶֽךָ". עניינה של התפילה קשור לאמונה, שבשעת השינה מתנתקת הנשמה מהגוף ומופקדת בידי האל, והוא מחזירה ברחמיו בבוקר
33 ניגונים בשלושה ספרונים-תקליטורים. כותרת המשנה של פרויקט "צמאה" – "אמנים שרים ניגונים" למה לא "זמרים שרים ניגונים"? פתרונים למפיקים. לעצם העניין: כשיש מסורת ראוי לשמר אותה. חידוש הניגונים האלה הוא מפעל של שימור. זוהי חבילה מופלאה אחת. ניגונים שעוברים
מגיע לג'אז ישראלי לפתוח את הפסטיבל הבינלאומי באילת עם שני נגנים כמו אבישי כהן ועומרי מור. נזכרתי בערב שנקרא – Original All הג'אז הישראלי הצעיר המובחר, שנערך בינואר 2015, אז גילה אבישי כהן, הבסיסט והמלחין, כי ניגן עם הפסנתרן עומרי
הדואט יצא כבר באלבום "געגוע לכאן" ב-2010, אלבומו השמיני של דניאל זמיר. כאן זו הקלטה מהופעות מהופעות משותפות ב"זאפה" ב-2014. המפגש עם בנאי התרחש לא רק משום שמהות חייהם נושקת (שניהם חוזרים בתשובה) אלא גם מאינטראקציה אומנותית. השיר נוגע במהפכי
הספדנו אותו אחרי שמנכ"ל העירייה החליט לקבור אותו. והנה עדות חיה: הפסטיבל הוצא מהקבר, והוא חי. פסטיבל ג'אז תל-אביב קם לתחייה. חיפשנו את מנכ"ל עיריית תל-אביב לשאול האם הוזים אנו, ואם לא – מנין בא התקציב. הוא לא נראה בשטח.
