יהונתן גפן – שנה למותו
אביב גפן כתב על יהונתן גפן, אביו: "כשגדלתי הבנתי, שהוא בעצם ברא על מכונת הכתיבה כמה נסיכים קטנים, כבשים, חיפש מקום לדאגה ויצק את הדמיון והחוכמה שלו על נייר במילים, שאנשים יאמצו בחום לכל ימי חייהם". אביב לא אימץ מילים
אביב גפן כתב על יהונתן גפן, אביו: "כשגדלתי הבנתי, שהוא בעצם ברא על מכונת הכתיבה כמה נסיכים קטנים, כבשים, חיפש מקום לדאגה ויצק את הדמיון והחוכמה שלו על נייר במילים, שאנשים יאמצו בחום לכל ימי חייהם". אביב לא אימץ מילים
שיר אהבה ואובדנה, שזכה לאריכות ימים בתדרי הרדיו הידידותי. סוד הקסם בחיבור שבין אהוד מנור למתי כספי שבלט לראשונה באלבום הסולו השני של כספי, הוליד סוג של בלוז עברי. "לא ידעתי שתלכי ממני" מ-76' נולד באולפן. לכספי הייתה מנגינה ללא
כי עם הזמן הכל חולף, שר ליאו פרה הצרפתי. החיים חולפים כמו הבל. ימינו כצל – אמר קהלת. גם לדני ליטני יש תובנה על הזמן שחולף. רועי מכלוף כתב לו שיר המסכם מסלול חיים לקראת יום הולדתו השמונים, ואחרי טראומת איבוד
רונה קינן בהקדמה לגרסת הכיסוי שלה לשיר "סוף העונה", להיטה הגדול של גלי עטרי, שהוקלט ל"עבודה עברית – מחווה לשישים שנות יצירה מקורית" (2008) – כותבת: "יש משהו מהנה מאוד בעבודה על גרסת כיסוי. אני נוגעת בשירים שהייתי רוצה לכתוב,
שמעתי את דני ליטני שר את השיר בגרסת בלוז בערב ברידינג 3 שנקרא "תל אביב שיקגו בלוז". זה שיר שאינו יכול לנדוד לשיקגו. הוא מסוג הישראלים שאינם יכולים לרדת מהארץ. השיר נכתב על ידי אהוד מנור עבור הסרט "שתי דפיקות לב" והולחן ע"י מישה סגל. יש בו
את "קרן שמש מאוחרת" גיליתי מחדש אחרי ששמעתי גרסה של דני ליטני לשיר (האזינו מטה). מבין עשרות השירים היפים שכתב שלום חנוך – זה שיר שהתמקם חזק על מדפי הפנתיאון של המוסיקה הישראלית. הבלדה הלירית הזו נכללה באלבום רוק שביטא
יהונתן גפן סיפר, כי כתב את "הנסיך הקטן" על חייל שלא התאים למערכת הצבאית ולשירות הקרבי בפרט. "את השיר "הנסיך הקטן" כתבתי על חייל כזה. אנחנו, החברים בפלוגה קראנו לו "ציפציף", ילד רזה בגובה מטר וחצי, הנשק והציוד התנדנדו עליו, הקסדה
מהו קאבר טוב? רונה קינן בהקדמה לגרסת הכיסוי שלה לשיר "סוף העונה", להיטה הגדול של גלי עטרי, שהוקלט ל"עבודה עברית – מחווה לשישים שנות יצירה מקורית" (2008) – כותבת: "יש משהו מהנה מאוד בעבודה על גרסת כיסוי. אני נוגעת בשירים
הוא כבר לא יכול לסבול את "ציף ציף מעל הרציף", להיט שהוא הלחין לטקסט של ירון לונדון. אני בן 75, אומר דני ליטני, זה כבר לא מתאים. ליטני צודק. השיר הזה גם נשחק עד דוק. עבר זמנו. אבל כשדני רובס עלה לבמה
יש כאן הרבה שירים, שממשיכים להפעים. "אהבה בת 20" של ז'ק ברל ששר יוסי בנאי ב-1972, "סיפור של אהבה" (מישל פוגן) שמבצעים דני ליטני והבזאר הגדול מתוך המופע "הבזאר הגדול" (1978), "בדידות" (סרז' לאמה) ששר ב"כוכב נולד" הראל סקעת, וכאן
דני ליטני היה בשוק. לא סיפרו לו, או שהוא לא שמע (אמיתי, עפ"י מצב שמיעתו), או שהוא לא רצה לדעת. או שזו הייתה באמת הפתעה סודית. ערב מיוחד לכבודו? מה שנה משנתיים? למה ואיך? מה עולל? מה קרה? מה רוצים