המבוגר מתגעגע לילדות של משחקי לגו. נכסף להתחבר למקום שבו היתה אמא. מבקש להרכיב מחדש את החלקים לשלם של עלומיו. זמיר גולן או בשם הבמה – Neme_check, הלחין את תחושותיו בנוסחים המוכרים משדות הפולק-קאנטרי האמריקאיים. למה מתגעגע? אולי לתמימות, ליכולת
לפקוח עיניים להתבונן מסביב. ההיינו כחולמים? האם אנחנו על סיפו של עולם חדש. האם זה סוף העולם? האם יש תקווה חדשה לשינוי? ארקדי דוכין ונמצ'ק – זמיר גולן מעלים את השאלה בתחילת האלבום בשיר "אהבה זה ריחוק", ובסופו, ב"בהיינו כחולמים".
אני קורא את מה שכתב ארקדי דוכין לקראת סיומו של ספר דיסק מהודר חדש, "לאהוב או למות", 25 שירים העוברים דרך סיפור על משפחה שחיה בעולם מתפרק, שבמרכזה אדם שיוצא למסע, במהלכו הוא מנסה להפשיר את הלב של עצמו ושל
ארקדי דוכין ובועז שרעבי? תורידו גבות, תקשיבו לפעימות הלבבות. גברים מקוננים אהבה נואשת. סנטימנטליים מעורקי הלב וחדריו ועד קצות ציפורני האצבעות. ארקדי דוכין כותב רומנטיקה אולד סקול, האוהב הנרגש שר סולם שמייצר תחושת אהבה דואבת. הבנאדם שיקר לה בסיטונות. עכשיו,
המוסיקה דווקא אינה קודרת. היא תוססת. מקפיצה. המצב קודר. עם ישראל ירקוד את הבננה והג'ננה של ארקדי דוכין בשמחה גלויה. ידלג בקלילות על המשפט "זה לא עניין של אהבה מתוק/ זה קטע של כותרת". המוסיקה הקצבית, הקליטה, הקלילה תגיע לרחבות.
רק ילדים חולמים ורוד? ואפשר לנסח השאלה – ילדים חולמים רק ורוד? גם בפשוט ובתמים – בודקים מטפורות. אבל אין ספק – ילדים הם הפשוט הזה, התמים הזה. נורית גלרון בביתה החם והבטוח. המנגינה, הטון המעט נוגה שמשדר תערובת של
