אפשר לדבר על האדל הבאה? נדלג על ההשוואות. תכניסו אותה לרשימה שכוללת גם את איימי וינהאוז, לנה דל ריי, רבקה פרגוסון. כלומר: שירה כזו, תזמורים כאלה לא שומעים בימינו. הביקורת מדברת על דיווה עוד לפני שבקעה מהביצה. רק 21. רן
כמו שמאיה איזקוביץ שרה Is It Alright – היא אינה זמרת ישראלית. בכלל לא חייבים להגיד "ישראלית" רק כדי לטפוח על השכם הישראלית תאוות הגאווה, כאילו יש לה יד ורגל בכישרונות שיוצאים מכן. הטונים העמוקים שלה מעבר לפונקציה של שפה.
הפתיחה האלקטרונית אפופת המתח והשירה האמוציונלית הגבוהה אינן מרמזות על ההמשך. השיר נקרא "החרב והמגן", על כשל במערכת היחסים ("לך יש המגן/ אני אקח את החרב") וכאן העיבוד הוא לכלי מיתר סימפוניים. השירה היא פופ רוק דרמטי עוצמתי עשוי מחומרים
