יאיא כהן אהרונוב

לכל האבות (וגם האמהות) המאושרים בילדיהם. קחו את השיר הזה לדיסק במכונית, לנגן המוסיקה, לאייפון. מוקי כתב שיר אהבה יפהפה לילד שלו. למעשה, גם יאיא כהן אהרונוב הרגיש את מה שמוקי חש. מוקי מרוגש עד קצות אצבעותיו. הרוס מאהבה. העיניים

לך תדע מאיפה להתחיל,  שואל אריאל הורוביץ. ב"כשבאנו הביתה" – גרסתו לאנו באנו ארצה בגוף ראשון רבים, מנסה לספר את סיפורי העולים והישוב – מהלוחמים על גבעות לטרון ועד אלה שתלו תמונות של רבנים על קיר הפחון. המוסיקה – פשטות שוות

גאולה גיל ביקשה מהאהוב בזמנה – "דבר אלי בפרחים". זה התאים לימי החיזורים של אז. דנה ברגר מבקשת  – שידבר אליה רגש אמיתי. רק שלא ישתוק. "דבר אלי במרווחים / דבר ברגעים יפים / דבר אלי, שחרר קצה חבל". מילים פשוטות:

אריאל הורוביץ מתרפק על העבר מתוך גישה של פעם היה יותר טוב. האלמנטים המרכיבים את "העבר הטוב" – אריק איינשטיין, כתיבת מכתבים, הפורמט של התקליט הישן – כולם מסמלים "אהבה אנלוגית". מנגנוני הזיכרון  מסננים את הזיכרונות הבלתי נעימים, מצרפים זיכרונות (ילדות, נערות)

"אצבע משולשת" היא תנועה מזרחית מגונה של זקירת אצבע האמה לביטוי זלזול והתגרות במשמעות של "שם זין". כך מסיימים "הדג נחש" את אלבומם החדש (העשירי) "וולקאם טו איזראל". אפשר לפרשן את השיר בשתי צורות: זה מה שיש לומר אחרי 22

אני אוהב את הפשטות של מוש בן ארי. יש בשירה שלו זרימה יפה, טבעיות אותנטית. הוא אינו  מחפש להיות משהו "בכוח", לא מזרחי, לא מערבי. טוב לו להיות באיזשהו צומת שאינו מחייב אותו להצהיר על סגנון. נדמה לי שהפעם הוא עשה

כשמדברים על החלפת תל-אביב בברלין, אתה יכול להיות ריאלי או ביקורתי אירוני או ציני. אוכולסית הישראלים הצעירים בברלין אינה מורכבת, סביר להניח, מהישראלים שזעקת מיליוני היהודים  הנרצחים מצלצלת באוזניהם או  כפי שאומר שירו של אריאל הורוביץ – "קול דמי אחיך מספרים לך".

ספינת האהבה של אריאל הורוביץ ממשיכה במסעה. עדיין מנווטת ללא מטרה ברורה, מגששת דרכה בסערה. הוא והיא עדיין חולמים את מה שאינם מכירים על עצמם, יש עוד רצון "לתפוס את השמיים ולהחזיק את הלילה שיימשך". החשש הכבד הוא, שזה יסתיים,

"עוד יהיה טוב בארץ ישראל", ששר דודו זכאי בפסטיבל הילדים של 1978 הוא אנכרוניזם, שמשמש את "הדג נחש" לסימפול לצורך אירוניה, על רקע מציאות מאוד רעה בארץ ישראל של ימינו (אלימות קשה במקום שנשלט ע"י גנגסטרים ואפליה של מיעוטים)  שרק

ואז הופיעה המילה "אהבה". ארי גורלי לא סמך על הבנת הקורא. פיזר ערפל. כל מה שרציתם לדעת על אהבה, וידעתם. את הטקסט לא נשלח  כמועמד לשיר השנה. אין עליה על האהבה, לפעמים היא טובה, לפעמים היא שורטת או מתחמקת או

רן כהן אהרונוב, מי שכתב את שירי הילדים של "ילדי בית העץ", מסיים את האלבום בפואנטה – בקולו שלו. הוא מספר על הילד שחיכה שהעץ ליד ביתו יגדל כדי שיוכל לבנות עליו בית, אבל כשהעץ גדל הוא היה כבר גדול

אברהם טל וקרולינה שרים שירי ילדים? לא האמנתי למשמע אוזני ולמראה עיני. כשהדג נחש עלו לשיר (שיר ילדים), הבנתי שמשהו חריג מתרחש. אנחנו בזאפה ת"א, שעות הצהריים המוקדמות. גם נציגי מוסיקת המחאה ערים לעובדה, שאי אפשר להשאיר את תרבות הילדים