מה היא קופצת? ליאת כהן בן שושן "קופצת" כדי לחייך אל המאזין. אנחנו בני אדם מלאים פחדים וחרדות, חוששים מנפילות. הגיע הזמן להרפות, לעשות קפיצות באוויר, לתת לרוחות לנשוב. לא יודע אם אני ממהר לאמץ את התאוריה הברסלבית הזו בעקבות
שלושים שנה מאז ששלמה ארצי הוציא את השיר (האלבום "לילה לא שקט" – 1986), ושורות הבית האחרון נשמעות כמו נבואה שהגשימה את עצמה: "עכשיו על כביש מהיר, במכונית שאת קנית /אני נוהג זהיר מאנשים /מחלומות, מרוח גזענית/ זו לא אותה המדינה / כבר
שירו שיר לשלום, שרה מירי אלוני באותה עצרת, שאחריה התרחש הנורא מכל. לא רק רבין נרצח באותו לילה בנובמבר 1995. גם בלב השלום ננעצה סכין, ונשאר השיר, שימשיך כנראה להיות אקטואלי, מתוך כמיהה עתיד שנראה אוטופי. האוטופיה מולידה שירי כמיהה נוספים. יואב
