אושיק לוי שר שיר געגועים עצוב. הקומוניקט שצורף חושף את הסיבה. כשהשמש שוקעת, מאירה בלילה כוכבים, שניהם יביטו על השמיים, אבל ממקומות שונים. אושיק בקול מחוספס שר את השיר במנגינה "עגולה" שמוציאה לפועל את תוגתו באיפוק, בטון שמגיע מעומקי הנשמה.
לחשוב על הזמן שחלף. סוג של חשבון נפש אישי. תחושות עולות מהגוף ואז משתנות. שם בפנים, אנחנו כל הזמן נעים כמו מטוטלת בין אורות וצללים. השיר של נתן סלור ויסמין אבן מציג החיים בתנועה מתמדת. המוטו העגום: גם כאשר משהו
האור שנשקף בחלון מסוים מעורר את חושי הסקרנות ומוביל להרהור על מהות החיים – "אתה צל זמני בעיר של נצח אוסף רגעים". נתן סלור שר שיר קטן, אינטימי מלא קסם באיפוק, כמו כדי להדגיש שהוא הסונגרייטר של השיר, מביע את
יסמין אבן משגרת 19 שירים באלבום אחד. הרבה מאוד דואטים, גם סולואים שאינם שלה – שאינם תורמים להאחדה ולאלבום ממוקד. בחירת הטקסטים אינה מציגה אותה כסינגר-סונגרייטר מאחר שהיא מותחת את המוסיקה על פני קשת מאוד נדיבה של כותבים-משוררים, עד שלעיתים יש
"רק לגעת לא לדעת לגשש במילה" שר נתן סלור שיר בביצוע משותף עם רוני אלטר, במוסיקה שלוקחת לרחבת המועדון, משפט מבטא מה שחשתי בסיום עשרת השירים באלבום החדש של סלור. נוגע, מגשש, אבל לא ממש מגיע אל עצמו, ולא רק מפני שהדיסק רובו
יסמין אבן הולכת על אלבום חדש שיכיל בין השאר דואטים. כאן – עם סימה לוי דוכין, בלחן לשיר של מיכל סנונית. יש שירים ששווים דואט, כלומר השירה המשותפת היא חלק מקונטקסט. השיר הזה אינו מצדיק 2 זמרות. השת"פ הוא סוג
כעשרים וחמש שנה עברו מאז שמענו קולות גבוהים כאלה במחוזות הדיסקו של הפופ האמריקני. והנה – חוזרים לשם בשלושת הבתים האלה, שמנסים לומר דברים קצרים על ניסיון לעכב סיומה של אהבה שבערה. יוצרי השיר מאמצים לחלוטין את הטכניקה הקולית וסגנון
