לואי להב

מירי מסיקה אחת בלילה
ישראלי חדש

מירי מסיקה אחת בלילה

מירי מסיקה אחת ויחידה שהופכת משפטים שעל הנייר נראים נדושים לעוצמה פנימית מרטיטה. היא שרה כאן זעקה נואשת של גבר ברגעי מצוקה קשים. אין כאן כל רמז לסיפור שמאחורי השיר (*). מסיקה שרה את השיר מליבו ומעצמותיו של מי ששוקע

דויד ברוזה האישה שאיתו אחרי ארבעים שנה צילום מרגלית חרסונסקי
הכתבות המומלצות

דויד ברוזה האישה שאיתו אחרי ארבעים שנה

הופתעתי. "האישה שאיתי" ארבעים שנה אחרי חוזרת. מה יום מיומיים? הוזמנו למסיבת עיתונאים. קוטנר ראיין. דויד ברוזה דיבר על סיבוב הופעות חדש ברחבי הארץ וגם בעולם, על גרסה בספרדית שהקליט לכל שירי האלבום. קוטנר שאל על הכישלון שקדם (האלבום "קלף")

מר צימרמן למה כל כך קשה לך
מוסיקה ישראלית

תומר צימרמן למה כל כך קשה לך

על הנייר – טקסט שנקרא ונשמע כטיוטה אקראית בסדנא לכתיבת שירים, כתוב בלי גרגיר פיוטי. כשהיא בוכה, היא יפה. הוא דואג, לא רוצה עוד להתאכזב, כי הוא אוהב. הקפידו על חריזה, אבל בגדול – לא להעביר לניתוח ופרשנות. מה שמעיף

שלום חנוך חתונה לבנה
שירים ישראלים - הגדולים ביותר

שלום חנוך חתונה לבנה

לא מעט שנים חלפו מאז ששמעתי את הדיסק הזה לאחרונה. אני מתבונן במאחוריו ומוצא את השנה: 1981. שנרביץ סופרלטיב? תחילתו של הרוק הישראלי. תאריך הסטורי. הדגש הוא – על רוק ישראלי. הדגש הוא גם על ציון דרך. הגיטרות – גיל דור, הפסנתר

שירים ישראלים - הגדולים ביותר

מיכה שטרית אל ניניו

מיכה שטרית בחר לשירו תופעה אקלימית הנקראת "אל ניניו" (בספרדית "הילד") שעיקרה התחממות חריגה של מי מזרח האוקיינוס השקט המשווני, הגורמת לשינויי מזג אוויר קיצוניים באגן האוקיינוס ובמקומות אחרים בעולם. משך התופעה הוא כחודש אולם אחת לכמה שנים, באופן לא

יהודה פוליקר - ליל סערה
מוסיקה ישראלית

ליל סערה

חיזיון, סיפור מתח, מסר סוציאלי, אספקט אישי. נעלה עם יהודה פוליקר על הכביש הראשי לפי קצב השיר. עם המוסיקה הזו אין בעיה להתחבר. זורמת, נגישה. הטקסט הוא פאזל שחלקיו מנסים להתאחד. סירה מיטלטלת בסערה עומדת לטבוע, שליח נמלט שמחפש מקלט

ריטה-ורמי
טרום מופע

זוכרים את ההופעה האחרונה שלהם?

ריטה ורמי היו אמורים להיות שוב ביחד על הבמה לראשונה מאז פרידתם, בקיץ 2020. המודעות הכריזו:  ימי הצום המשותפים הסתיימו. אין ביזנס כמו שאו ביזנס. חוזרים לימי התום. אפילו מכירת כרטיסים החלה. סיבוב הופעות החל כל רחבי הארץ, אבל אז

דויד ברוזה צילום מרגלית חרסונסקי
הופעות

דויד ברוזה לא רק האישה שאיתי

"האישה שאיתי" ממשיכה ללכת אחרי ברוזה. מגיעה איתו פעם נוספת להיכל התרבות. ב-2009 חגג איתה 25. תמיד ימצאו סיבה למסיבה חוזרת. חגיגות של אלבומי מופת הפכו מקדמי מכירות יעילים במוסיקת הפופ המקומית. אין צורך במאמץ יחצני. הסולד אאוט יירשם תוך

פוליקר - עליך ועלי
מוסיקה ישראלית

עליך ועלי

כואב אבל פחות. הכאב כבר "שקט כמו נחל".  פוליקר מסכם מצבו  בינו לעצמו. "לא משקר לי כבר כמו פעם/ והכל יותר בהיר". שיח אישי שאומר: יש לי מה להגיד עלי ועליך – אבל מנקודה של מבט מפוקח יותר, פחות כאב

דויד ברוזה - טבעת הזהב
מוסיקה ישראלית

טבעת הזהב

דויד ברוזה אינו הסינגר סונגרייטר השלם, זה שכותב מילים ולחן. הוא עדיין נזקק למי שישלים אותו מאגף המילים והסיפורים.  צרויה להב שכתבה את כל המילים באלבום, הצליחה בחלק מן השירים באלבום להשלים אותו ולאפשר לו להישמע – כאילו הוא הסינגר

שלמה ארצי צילום יוסי חרסונסקי
מוסיקה ישראלית

30 שנה ל"חום יולי אוגוסט"

חום יולי אוגוסט 2018. חום יולי אוגוסט 1988. השיר מתיישר שוב על מסלול הזמן והאירועים, 30 שנה אחרי, מקבל עוצמה מחודשת. זהו שלמה ארצי המספר סיפור מקומי, שנכנס לתוך סיפור אישי, זיכרונות משדה קרב עם הבזקים פרטיים עד אינטימים.  "בזיכרון המעומעם שלי היום/ מסך

מוסיקה ישראלית

זום

צלילי האקורדיון בפתיחה מכניסים לסרט מתח בבימויו של שלום חנוך – "זום אאוט, זום אין, קצת אקשן קצת מין". הדרמה הקצבית מזכירה את "מחכים למשיח", אלא שהתוכחה החברתית של השיר ההוא: "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם", אינה קיימת באלבום החדש של

שלום חנוך 2016 צילום מרגלית חרסונסקי
מוסיקה ישראלית

זום

האווירה בשיר, הקצב, טון הסיפור מחזירים ל"משיח". גם השיר ההוא היה סוג של סרט. הפעם – הפקת סרט מתח של ממש. יש מצלמה. יש מאפרת. יש סיפור רצח. יש מוסיקה. שיר האפוקליפסה עכשיו בסרט, במציאות. על רקע אירוע מקומי של

שלום חנוך ושרית חדד - איך זה את
מוסיקה ישראלית

איך זה את

שלום חנוך עושה מהלך מעניין בימים אלה של "מלחמת תרבויות". הרבה גבות יורמו. מהיכרות עם האמן – אין כאן חנופה. שרית חדד הייתה מבחינתו הקול הנכון במקום הנכון. זה אינו שיר חדש. הוא כתב והלחין אותו עבור "מוסקט", האלבום המשותף

שלום חנוך צילום מרגלית חרסונסקי
מוסיקה ישראלית

המדינה הזאת צריכה אמא

"כשההנהגה הגברית המאופיינת בכוח, שתלטנות, אגו ותפיסת מלחמה תפנה את מקומה לצד הנשי המכיל, הניהולי, השכלי והאמיץ, המקום בו אנו חיים יראה אחרת וכולנו נרוויח מזה", זה הטקסט שצורף לשיר החדש של שלום חנוך, פרשנות של הכותב לשירו, ואין הרבה

שלום חנוך גיטרה
מוסיקה ישראלית

גיטרה

נו, טוב הגיעה השעה להגיד תודה לגיטרה אחרי כל השנים האלו. מגיע לה. שלום חנוך כתב שיר אהבה מלא התפעמות לאהובת חייו, מי שילדה לו את המוסיקה. האניש אותה. פונה אליה בגוף שני: "את היא השרה", "מכל מאהביך ילדת לי

הופעות

יחד על הבמה הופעה חיה בקיסריה האלבום

הייתי בחגיגה הים-תיכונית הזו של שלומי ויודה בקיסריה. את כל הדברים שרציתי לומר,  אמרתי ברשימה על ההופעה. ראשים ונשמות מדברים ביניהם ושרים שירים ומחרוזות כמו נועדו לחבור למופע בידור מהוקצע. הסלט מורכב מלהיטי כל הזמנים של השניים. אם בדיסק 1

יהודה פוליקר ושלומי שבת. צילום:מרגלית חרסונסקי
הופעות

ביחד ולחוד

גם כששלום חנוך חבר לשלמה ארצי להופעות בקיסריה, הרמתי גבה. מה לו ולו? אחר כך, אחרי שהניחו אגויים בצד, התברר כי ניצת ביניהם משהו, וההצתה הפכה ללהבה. האמנתי להם שהם חברו לא רק כדי לעשות  "סולד אאוט" בטוח. אני מאמין

שלום חנוך - המקרה והטעות
מוסיקה ישראלית

המקרה והטעות

שלום חנוך 2015. מה השתנה בו? אחרי תריסר שירים, אני כותב: גר יותר בתוך עצמו. לעיתים מלודי עד צביטה, לעיתים – מעדיף את הנרטיב הרוקיסטי, שאינו בהכרח מפנק אוזן. זה שלום של כל זמניו, של נגיעה פילוסופית נוגה-רגישה בהוויית הקיום

שלום חנוך - אנשים
מוסיקה ישראלית

אנשים

גיטרות מנסרות. הקצב הולם. הקול הצרוב מבהיר מציאות בסרקזם: זו אינה הפוליטיקה. זה אנחנו. כולנו. זה חוסר היכולת שלנו להקשיב לזולת, הצורך הבלתי נלאה של כל אחד להשמיע  את דבריו, שלרוב הם סרי טעם, מבלי יכולת לשמוע מה אומר האחר.

תמיד זה עכשיו

"מה מיהרת כל כך למות?" שואל שלום את מי שאיננו איתו. געגועיו קשים מנשוא, נשזרים ע"י תמונות נוף מוכר מן העבר באיפוק, בלי לגלוש לדרמה. נחליאלי בשדה שנחרש, עץ התות, לטאה ארוכת זנב. מגדל המים, השדרה האפורה. מבטים בלילות קיץ שמעוררים

אפילו אם את צריכה לשקר

גלעד כהן מספק שיר שני על טראומת כישלון יחסים בינו ובינה (אחרי "להרוס דבר כל כך יפה"). הפעם הדובר בשיר מסוכסך עם עצמו ("הכל יוצא לי לא נכון") על רקע אי יכולתו לתקשר עם אהבתו. הוא מצפה ממנה להכיל את

אחר כך יגידו

ניסיון לייצר דרמה יש מאין. לא הכי ברור – מאין. יגידו-יגידו-יגידו. על מי דיאנה גולבי שרה, ומה בדיוק היו צריכים לחזות-להגיד? שהיא תשתגע? שהיא תתאבד? למה ומדוע? ומה קרה שלא אמרו ולא נזעקו?נועם חורב ניסה  לספר סיפור. יצאו לו חרוזים: "הלכת

נתן גושן

מה הכאב שלו? מה הטון המלנכולי-דרמטי הזה שעובר לאורך הדיסק כמו הייתה זו מונודרמת חיים של איש אחד, שנעצר כמה סנטימטרים לפני תהום המלודרמה הטראגית. לא תמיד נסחפתי עם גושן הנואש ברגשותיו. מצד שני, מצאתי עצמי לעיתים מתמסר בקלות לטון המיוסר,

מוסיקה ישראלית

נתן גושן – איפה את

נתן גושן זועק כאב המשבר בינו ובינה. הטון משדר תחושת צער ולחץ לפני שיקרה משהו לא טוב – "אז אני דורך אקדח ומכוון רחוק/ אני מטפטף זיעה ואז נושם עמוק". או-הא. הטקסט – לא פסגת המקוריות: גושן לא עושה חשבון.

מיכה שטרית

שלושה חדשים – שירי משוררים. כל השאר  ישנים, מ"קובה", "שלהי קיץ", "מסמרי ונוצות". מה הקונספט? אני שומע את מיכה שטרית שר "פרידה" למילים של ולדימיר ויסוצקי על משמעות הנע ונד בחיינו, ונזכר בארקדי. ויסוצקי הרי הגיע לכאן עם ארקדי. מצד

בדרך הגדולה

ההלך של אלתרמן ימשיך ללכת גם אחרי מותו, כי איך ניתן לחדול להביט ולנשום לנוכח המראות שמסביב? מיכה שטרית צועד בדרכו בדרך האלתרמנית, נע על ציר פולק קאונטרי פשוט, מנגינה התוגה, הלך מונוטוני משהו, לא מתפעם באמת מדומיית בארות והעצים

דילוג לתוכן