לין בן חמו

השופטים בשלב הלייב אינם יודעים מה לעשות עם עצמם. אין להם עוד השפעה על תהליך ההצבעה, ולא נותר להם אלא להתברבר, להצטחק, להתפעל בסופרלטיבים עקרים (סאבלימינל, שירי מימון אינם מסוגלים לפתח רעיון  מעבר  ל"מדהים", "מלהיב", "לא נגע בי") ולא אינטליגנטיים, ולפרגן

שלב בתי השופטים הוא אנטי קליימקס משעמם של  אקס פקטור. תפאורת וילת העשירים הקרה, הספות המהודרות, העושר מסביב, האינטימיות הכפויה – לא עושים טוב למוסיקה ולמתמודדים. משה פרץ ושירי מימון נעזרים בשלב הזה ביועצים. משה פרץ – בחנן בן ארי.