זו אינה הכותרת הצנועה ביותר עבור אלבום אקלקטי. אבל תביטו ברשימה. מה יש להוסיף. פשוט החנפות בגדול. זו רשימה הכי מיינסטרים ג'אז קלאסית שאפשר להציע. תקליטור כפול של מוסיקת הג'אז המכסה מגוון רחב של זמרים וסגנונות.. מה שבטוח: זה בהחלט
פורמט הטריו הוא כבר חלק בלתי נפרד מאבישי כהן, הבסיסט והמוסיקאי. זוהי התבנית הטבעית שלו, ממש כמו שהיא חלק אינטגראלי מאמנות הג'אז של המוסיקאי והפסנתר קית' ג'ארט. כמו ג'ארט גם כהן יודע לבחור את הנגנים שלו ולנווט אותם אל תוך
כשאני רוצה לשמוע ניחוח של מוסיקה ישראלית עכשווית – אני מקבל אותו לעיתים מהג'אזיסטים המקומיים, לא מ"שירי ארץ ישראל" המושרים בצוותא, כאלה שמגיעים היום לבארים, לאולמי ההרקדה, לשירה בציבור, אלא מהעיבוד החדש, מהאמפרוביזציה שמפליגה למחוזות חדשים. מהמקצב האותנטי. מאינטרקציה בין
הקשר בין דיסני לג'אז? קודם כל – אהבתו של וולט דיסני עצמו לג'אז. שנית: פסי הקול שהולידו שירים שהפכו סטנדרט'ס ג'אז בספר השירים האמריקני הגדול. קחו את Someday My Prince Will Come מהסרט המצויר "שלגיה ושבעת הגמדים". שירים מסרטים היוו
טריו פסנתר-בס-תופים פותח את "ג'אז תל-אביב" 2011 עם גרסה ג'אז פאנקיית ל – Come Together של הביטלס – שם האלבום שיצא ב-2009. ג'ורג' קוליגאן עובר בהמשך מהקלידים החשמליים לפסנתר האקוסטי כדי הציג את המרחב המוסיקלי שלו. אנני קורא בתוכניה נתון
