אחרי ששמעתי 4 סינגלים, ואחרי ההופעה שלו בפסטיבל הפסנתר – הגיע האלבום, שמשלים את התמונה היצירתית של אלדד ציטרין. אלבום אישי, אינטימי וטעון רגשות , ניסיון להיות הכי קרוב אצל עצמו, לגעת במקומות הרגישים ביותר, להלחין את תחושותיו ולעבות בעיבודים
בשבילה ימצא עוד "סיבות להישאר"? למה "עוד סיבות"? אוהב או לא? מדוע הוא צריך "עוד סיבות"? (יאכטה במרינה?) קינת אובדן האהובה בסגנון הז'אנר הים-תיכוני, שממחזרת את הממוחזר ואינה משדרת אמינות. אוטוטו תעזוב אותו. מבקש שתיקח אותו לאן שהיא הולכת. "לא
סיפורים הופכים ל"כתמים של תרבות". לארז לב ארי יש כמה סיפורים כאלה במסע המוסיקלי שלו, חלקו רטרוספקטיבי, שהוא מבקש לשתף אותנו בהם משך כ-39 דקות, באלבומו השלישי "כתמים של תרבות". שיר הפתיחה, "עפיפון ברוח", תמונות של נשים גדולות שליוו את
יש זמרים שדי במנעד הקולי שלהם כדי שנאמין כמעט לכל מה שהם שרים. על הנייר שיר קצר ופשוט על גבול הפשטני. אבל כשמיכאל פרץ שר את המילים במנגינתו הסנטימנטלית של גוסטו, השיר מתעצם. מיכאל פרץ שר על הקונפליקט בין ויתור
אביגדור קהלני, תת אלוף במילואים, כתב שיר אהבה כמו תלמיד מצטיין בסדנא לכתיבת שירה. הדימויים, החריזה כמו לפי הספר. "את כמו הרוח המלטפת את המים/ ואני לך כמו נשר השומר מן השמים". וגם: "ובשתי ידייך נגעת בכל חיינו/ ובחוט זהב
געגועים לאומנת המעופפת, הדמות שיצרה פמלה לינדון טרברס, שהתפרסמה בעיקר בזכות סרטו של וולט דיסני, אותה אישה מסתורית העוסקת בקסמים שנכנסה לבית משפחת בנקס בשדרות עץ הדובדבן 17 למלא תפקיד של אומנת לילדי המשפחה, ושינתה את כל עולמם. לורן מילק,
למנור שבת משרבטים מילים על יחסים – "מילים של גברת, תחושות של ילדה". הכוונה היתה לניגוד בין "ילדה" ל"אישה". "גברת" הופכת את הטקסט למשהו קומי, ולא לכך התכוונה הכותבת. עניין של חוסר הקפדה וזריקת מילים סתמית לדף.הניסיון לתאר את הבעייתיות
