"הפעם הראשונה מעולם שהיא ראתה אותו נישא על צילו של ירח", כך נפתח הסינגל המצליח ביותר של של מייק אולדפילד, רב נגן, מי שכתב יצירות בסגנונו המשלב רוק מתקדם מוזיקת ניו-אייג' ומוזיקה מינימליסטית, שבלט לראשונה בזכות יצירתו "פעמונים צינוריים" (Tubular Bells) ובהמשך –
בשביל רבים מייק אולדפילד ייזכר לנצח על יצירתו Tubular Bells משנת 1973, מסטרפיס – תערובת ייחודית של רוק ומוסיקת פולק. אבל אולדפילד אינו עשוי רק מ"פעמונים טבעתיים". בין יצירותיו המשובחות – Ommadawn משנת 1975, יצירה תחושתית יוצאת מהכלל, שנכנסה לפנתיאון
דיברנו על תפקידה של המוסיקה בטקסי הפתיחה והסיום של המשחקים האולימפיים בלונדון. אם לסכם – לא יודע איך המפגן בבימויו של דני בויל היה נראה/נשמע ללא המיקס הזה של פופ, רוק, קלאסי, ג'אז. הבחירות באוסף מייצרות תערובת סגנונית אטרקטיבית. פרנק
