נרקיס הבלדה למחכות
נרקיס שרה תחושה של געגוע למישהו שכבר איננו, לאהוב נעדר כמו גם לשובם של כל האהובים הנעדרים שהנפש משתוקקת אליהם. השימוש בגוף שלישי רבים ( "לכל המחכות לאור הירח" ) וגוף שני יחיד ("ושוב לא היית בדלת") כורך את הטראומה הכללית
נרקיס שרה תחושה של געגוע למישהו שכבר איננו, לאהוב נעדר כמו גם לשובם של כל האהובים הנעדרים שהנפש משתוקקת אליהם. השימוש בגוף שלישי רבים ( "לכל המחכות לאור הירח" ) וגוף שני יחיד ("ושוב לא היית בדלת") כורך את הטראומה הכללית
שרבבו גם את שמה של שרית חדד לרשימת ששת הכותבים של השיר. האם סיעור המוחות הוליד יצירת מופת? אז ככה: שרית חדד בדרך כלל אינה מזמינה "יצירות מופת" . די לה אם ייצרו עבורה להיט שיתחזק את הקריירה שלה. למה
מצד אחד הרוס בגללה, עומד להישבר .. מצד אחר – לא מעשן ולא שותה (מצב שאינו מעיד על מצוקה), מצד שלישי מזייף "חיוכים מאושרים" "גאון בלהסתיר בעיות". הוא מכיר את חולשותיו יותר מאלף פסיכולוגים שלא פיצחו את "האופי" שלו. .למשרבטי
וידויה של רווקה מנוכרת בעיר מנוכרת שמנסה להתמודד עם הניכור והתסכול של עצמה. שירה אטיאס (יוצאת אקס פקטור) יוצאת לרקוד בין רווקות ("מונה ליזות") שמחפשות להתמסד. היא כמו ויתרה כבר למצוא את מה שהיא מחפשת טוחנת ומחשבות ("הראש ברכבת הרים")
מצד אחד – כבר לא רוצה אותו. משגע אותה. הראש שלה כבר לא איתו. מצד אחר לא טורקת דלת. צריכה לדעת מה הוא מחליט. נשמע שנוי אייזן סובלת? נהפוכה: השיר נשמע שרבוט קליל לצורך הפחתת מתח. לא דרמה ולא טרגדיה.
קראתי את התסריט הזה באיזשהו מקום, למעשה במאות אם לא אלפי שירי התבכיינות של הבחור שמקונן על הגברת האכזרית שאיתו. האם הז'אנר מחייב להמשיך לטחון את אותו הנושא. אושר כהן לא מעוניין לחשוב מחוץ לקופסה. הנושא הזה משרת רייטינג. הכל
למה הבטיח שיחזור ולא חזר? מכתבי התבכיינות מולחנים על אהבה נכזבת הולכים מצוין בז'אנר הים תיכוני של הגברים הבוכים בלילה. יש מצב לאיזונים. התגלית התורנית אדל עגיב, מקוננת קינת נטישת אהוב. טקסט: מצד אחד – שפת העם – "תצא לי
ז'אנר הלב השבור של הגבר הבוכה פורה. מייצרים שירים כאלה כמעט כקונפקציה. הוא רוצה אותה/ לא רוצה אותה. מה היא רוצה מחייו.. מתברר שהוא בכלל לא מכיר אותה ("תגידי מי את?") ולא מבין על מה הכל נגמר, ואיך הפך זר.
ה"מקסימום נשכח" הוא המשפט הכי מענין בשיר האהבה המאוד סנטימנטלי ששר שי גבסו. איך אפשר לשכוח אהבה, אחרי המילים היפות, אחרי המטאפוריקה המאומצת, אחרי ההבטחות הנואשות? המאהב לוקח מקדם הבטחה אישי. אהבה שכותבת שירים, יהלומים לבנים שמכסים צוואר, גבהים שלא ראה, אבל
זמרים צעירים בעלי מנעד רגש אדיר ממשיכים להתבכיין על אהבות אבודות. זה ישתלם להם. לפי הדף לעיתונות – לאושר כהן יש 24 מיליון צפיות ביוטיוב (כמעט פי 3 מאוכלוסיית מדינת ישראל !) על "ברגעים שאת הולכת". גילוי נאות: אינני בין