נימרוד שיקלר

סוף 20

נימרוד שיקלר מלטף בקול מלנכולי, במנגינות מינוריות ובתזמורים פריכים, שאפרוריותם אינה דרמטית, אלא אפילו מתקתקה משהו.האם צריכים כישרון פואטי כדי להגיד "רע לי", "בודד לי"? לא. שיקלר כותב בפשטות ושר: "כמה עצב יש בשנינו/ ועדיין אנחנו לא לומדים להסתדר". מבוא להיפרדות.  בהמשך

תני לי כח

מה קרה בשעתיים האלה שחרב עליו עולמו? לפי הטון של נימרוד שיקלר הוא באמת רצה למות. זוהי עגמומיות קשה. מצד שני, שיקלר מחרב טקסט במשפט "מה שחשוב שאני עוד חי". תכתוב שיר שיקלר, אל תפרשן עצמך בפשטנות שכזו. המשפט הסתמי

דילוג לתוכן