סיון שביט

סיון שביט בין העץ לספסל
מוסיקה ישראלית

בין העץ לספסל

עצובה, עצובה ועצובה. עצובה בכל מצב, בכל מקום, בכל זמן. והפואנטה? הפכתי והפכתי בשיר ולא מצאתי. תהיתי מה אומר המשפט: "מפזרת את השיער מול הראי/ עצובה אבל לא מתחרטת".  על מה אינה מתחרטת? על היותה עצובה?  ואם עצובה – על

ניאל רביצקי היום האחרון בחיי
מוסיקה ישראלית

היום האחרון בחיי

איך מעלים סיפור מתח על נתיב של מוסיקת דאנס. לדניאל רביצקי יש תשובה.  עשרים גברים בשחור הקיפו את המכונית, מתבוננים בו, עשן בעיניהם. כבר הרגיש לה הסוף. איזה מזל שי אלוהים שמציל. רביצקי נתנה גז, ויצאה עם להיט לכביש הראשי.

דילוג לתוכן