סינגל חדש

המשבר, האמונה, חגי תשרי. תנו לחנן בן ארי פסנתר. תנו לשיר את ליבו. הוא יחבר בין כולם. אמר מי שאמר: אמונה – אינה לא רגש ולא שכל, אלא גילוי עצמי היותר יסודי של מהות הנשמה. השיר הזה הוא שיר נשמה,

דור שמר שרה סערת רגשות מטריפה במוחו ובליבו של מי שזועק "הביתה" לאמא. זהו מן הסתם נרטיב שמתאים לימים אלה, שבמשפחות רבות לא נרדמים בלילה ומשוועים לשובם של הבנים והבנות. המנגינה הדרמטית והטון הנסער מביעים את המצוקה, הפחד הגעגועים וגם

יש מצב שפעם האמנת באהבה, אבל התאכזבת. ואז זה נגמר רע. נשבר  הלב. נעלת אותו, ולא רצית יותר לפתוח, וזרקת את המפתח לים. ומאז אתה לא מוצא אותו, גם לא מחפש. איך ניתן לגרום למישהו שנואש מאהבה להאמין בה מחדש?

מה נשמע, מלך השמחות?  מבחינת ליאור נרקיס גם עכשיו הכל בסדר – "כל יום רוקד עם לוחמים".  השמחות? יחזרו ובגדול. חייבים שמחה גם אחרי האסון בו נטבחו, נרצחו ונפלו חללים. אל דאגה – נדאג  לעשות שמח. גם אם עכשיו כואב

אביב גפן הזמין את מיאה לימברג, החטופה שחזרה משבי החמאס כשהיא אוחזת בעוז בכלבה, לשיר איתו שיר על מוראות במלחמה. רעיון הדואט יכול להישמע פופוליסטי, אבל זו אינה הבעיה. הטקסט נשמע יותר טיוטה לשיר, מספר את כל מה שכבר טחנו

כדור הרגעה, מלודי להפליא, ערב לאוזן ולנפש. החייל של עכשיו  מתדפק על דלת ביתו בגעגועים ובשקיקה לטוב שבחיים שלפני הבלגן. בורח מצעקות האתמול, מימים "חנוקים מדממה", וכבר המחר נמצא בהישג "וּמָחָר/ נִרְקֹד עַד הַשָּׁמַיִם/ נִמְצָא שׁוּב בָּעֵינַיִם/ אֶת הַטּוֹב שֶׁלְּךָ".

מה כל כך בסדר? הפסיכולוג יגיד: עזוב אותך, שיוציאו הכל. שישחררו. זה בסדר לשחרר. השיר הזה מרוב ה"בסדר" לא מסייע למצוא ידיים ורגלים, אבל הוא כנראה משחרר בגדול. הוא נשמע יותר סאשן פסיכולוגי אקראי מאשר שיר קוהרנטי. זה בסדר לשיר

אני מודה, שאינני יכול לנתק את השירים העצובים שכתבה תרצה אתר מהדמות שלה, כלומר מההקשר האוטביוגרפי וממותה הטראגי. שני השירים הבולטים בהקשר הזה הם "בלדה לאשה" ("אפילו הספרים בחדר הסגור והעצוב/ כבר ידעו היא לא בסדר היא הולכת בלי שוב")

למה החיים צריכים לגרום לאהבה לבושש לבוא? נורית גלרון תוהה-מתגעגעת. ללב יש תפקיד ראשי בהסתבכות, בתשוקה. גלרון שומרת על קו ועל סגנון. אם לא שמעתם ממנה שיר חדש בשנים האחרונות, נדמה שלשיר כזה היא ציפתה. המילים והמנגינה מחזירים אל קווי

תשאלו: מה שלמה ארצי, יוצר פורה ומצליח, מחפש  אצל יוצרים וזמרים אחרים. האם דואט עם קרן פלס הדליק אותו? האם השיר הזה במיוחד עשה לו את זה? האם הוא מחפש החיבורים האלה שישאירו אותו חי, קיים, נושם, רלוונטי ושורד? עובדה:

מגיע לנו כל הטוב הזה? לא בטוח שבורא עולם סגור על כך. קובי פרץ – בגדול. הוא אגב לא שכח את דגל ישראל בקליפ – יעיל מאוד לאלה הימים והערבים, אלא שלפי השיר קובי פרץ לא נמצא במקומות שאלפי דגלי

כששמעתי בפעם הראשונה את שרית חדד שרה את השיר הזה, הופתעתי. לראשונה אולי היא ניסתה סיפור מתוחכם יותר מאשר הקונפקציות הים-תיכוניות הקונבנציונליות. עברי לידר מציג את הפנים האמיתיות של בחורה עממית פשוטה בסביבה הלא טבעית שלה שמגיעה למסיבה, שבה "גם

לעשות חשבון נפש עם הקול הפנימי שלך, כי לפעמים אתה שוכח את עצמך. זה הנושא שמעסיק את החברים מוש בן ארי ואביב בכר שמחברים קולות ונפשות לראש אחד. המטרה של חשבון הנפש היא להתקרב יותר לעצמנו למקום עמוק שאין בו

אתם מזהים את נועם ענבר, היוצר-זמר-נגן מ"הבילויים" ו"אוי דוויז'ן" בשיר הזה? תקשיבו מטה ותחזרו. אנוכי לא זיהיתי. נדמה לי שענבר לא חיפש שיזהו אותו. הוא נמצא בספירה חדשה. השירה, המנגינה הם סוג של מוסיקת פולק נדירה. היוצר במקור הוא הברזילאי

אופק לוי שתוי, מטושטש, אבל מספיק מפוקח לשאול "מה אני עושה פה", להתביית על מישהי ש"משכרת" את האווירה ומהפנטת אותו, ולבקש אותה "להתחיל". זה נדמה כל הסיפור. לוי מנסה לתת לנו משהו מהאישה ומהאווירה. המוסיקה לא מבלבלת חושים. היא פופ

קובי מרימי כתב שיר אהבה מבת לאב. הוא שר אותו ברגש גואה. מרימי לא נכנס למורכבות ביחסים. הוא מציג אהבה טוטאלית של הדוברת אל אביה. קומפלקס היחסים בין אב לבת הוא מכלול שעשוי לנוע בין היבטים חיוביים ושליליים. האב (החיובי)

מי יאהב פה ראפ אסלי? תתפלאו: מרגול עפה עם טונה.  טונה נתן למרגול כנפיים, קישט את השיר מהאלבום "ועכשיו לחלק האינטרגלקטי" בצלילי חפלה. הוא במערב, אבל יש מצב שאחד מחדרי ליבו במזרח, או שהוא מבין שאין ברירה: כולם פה בתוך

על מה ספיר סבן באמת מבזבזת את הזמן שלה? ומדוע בוכה ומרגישה שמפספסת את החיים, ומה בכלל היא מחפשת, ומה צריך לעשות מי שידע שגם הלילה היא בודדה? הייתי מבקש את מספר הטלפון שלה, אבל לא בטוח שספיר סבן יודעת

מה הוא עשה לה? רצתה להיות אצלו ריגוש רב זמני. והנה, כבר כל העולם יודע, שהוא עזב אותה בגללה… בקשו רחמים על עדן בן זקן. חושו את תחינת ליבה, שהוא לא יוותר עליה, שלא ישכח את ימיהם היפים. זמרת העשור

למה לו לדאוג. סיעור מוחות של יצרני מיינסטרים, ויש לך שיר אהבה ענוג. זהו עידן רייכל 2023. העם יצא לרחובות. הוא יצא איתה לים להגיד לה שלא תדאג. שהכל בסדר. המוסיקה היא  דרך שסלולה ללא סטיות מבחינת רגישות מלודית.יש בו

מור יורמן מנסה לפענח את עצמה נכון לעכשיו. אין כאן  ה"מנין באתי" אלא מה אני עכשיו ולאן פני. הקשר בין מה שהיא  רוצה להיות לבין ההשפעות והלחצים הפועלים עליה וההזדמנויות הפתוחות בפניך מצביע על חיים בתוך אילוצים חומריים, חברתיים ופיזיים

האורח של שי משולם הוא הפעם ברי סחרוף, אחד האורחים המבוקשים במוסיקה הישראלית, משתף פעולה למופת. החספוס הקולי העמוק שלו עולה על מסלול הרדיו הידידותי כדי לשיר על אהבה ללא תנאי, זו שממשיכה להתקיים כנגד כל הסיכויים, חולפת על פני

אושיק לוי שר שיר געגועים עצוב. הקומוניקט שצורף חושף את הסיבה. כשהשמש שוקעת, מאירה בלילה כוכבים, שניהם יביטו על השמיים, אבל ממקומות שונים. אושיק בקול מחוספס שר את השיר במנגינה "עגולה" שמוציאה לפועל את תוגתו באיפוק, בטון שמגיע מעומקי הנשמה.

רן דנקר נעזר בשני יוצרים כדי לומר משהו על התמכרות להצלחות, הגשמת חלומות וכל המערבולת אליה אתה נכנס במצבים מורכבים שאינך יכול לשלוט בהם, ועם זאת לקבל את ה"שדים" שלך למרות שנקלעת ל"לונה פארק של רגשות", כי הם (השדים) שנותנים