מה קורה? מה זה ה"משהו" הזה? במה נוגעים? למה מתחברים? שירה של עדית פאנק משאיר בערפל תחושתי. אולי זו טיבה של שירה, שבה הנסתר מכיל את מה שלא לגמרי גלוי, ותן לדמיונך להשלים. מה שברור הוא שיפעת בר סלע בלחן
עדית פאנק כתבה על כוחן של מילים לייצר רגש, משהו שמגיע מאזורי הלב ולא מהראש "שמתעקש לזכור דברים מיותרים". אנחנו חושבים במילים – לכן הזכרונות שלנו מילוליים, אלא שהרגש ניזון לא רק ממילים אלא ממכלול החוויה. אם היא חזקה, מן
התחלתי עם הקליפ. הסקרנות ניצחה. כן, זוהי נכדתו של יהורם גאון. לפי הדף לעיתונות, שמו דגש על ההתמכרות של ילדים בעידן הזה לסמארטפונים. מהניסיון של סבים וסבתות – יש כאן לעיתים תחרות של ממש – מי ינצח המסך והמשחק או
זה הולך ככה: בדייט במסעדה היא סירבה לו. הוא רדף אחריה בסימטאות שוק הפשפשים ביפו. על רקע המולה וריקודים. הסוף כמו בסרטי הבורקעס של פעם – חתונה חבל"ז. מי שלא ראה חתונה גיאורגית, לא ראה חתונה מימיו. לפי דפי היח"צ
