הלחנת שירה (Poetry) להבדיל משירים שנכתבו להלחנה – היא לעיתים בעייתית, כי בשירים עצמם אין שום דבר שמבקש הפיכתם ליצירה מוסיקלית. המטרה של המלחין להעניק למילים רובד שיהפוך ליצירה חדשה, לחרוג/ להשתחרר ממתכונים של שירי פופ קונבנציונאליים. השיר שבחר עומר
השיר נשמע כמו תיעוד מוזיקלי של סצינה מחוויה טראומטית. נכנסתי למסדרון האפלולי שלו גם באמצעות הקליפ. עומר קורן דרמטי מאוד, כואב מאוד, מסוער רגש. בעקיפין – מעלה אצלי שאלה, שאינה קשורה דווקא לשיר הזה: האם במוסיקה המקומית כותבים שירים על
האם אפשר להלחין ולשיר תחושה אפוקליפטית? תקשיבו לשיר הזה. עומר קורן מנסה לשדר אותה. התזמור האלקטרוני, הטון הנלאה מייצרים את האווירה ההזויה. משהו קרה, אבל יש נתק. היא לא עונה. המעלית נתקעה במפלס התחתון. אנשים רצים במדרגות. המילים אינן מנסחות
להפקיע את השיר הזה מחלקת תפילתו האישית של מאיר בנאי, ועוד בשלושה קולות? יש הסבר רציונאלי לאינטרפרטציה המשולשת? אברהם אבן עזרא בניסיונו לגעת בנשגב – מילא את בנאי (האלבום "שמע קולי") במוטבציה לשיר "לך תאוות תהילתי/ היה עזרי בצרתי". במקור,
המילים מדברות בעד עצמן. עומר קורן שר אותן ברגישות מפעימה. הוא שר על שינוי פני ההסטוריה המקומית, על עוול שנגרם לאנשים. על גזילת אדמות מעם שאתה ממשיך לחיות במחיצתו. לא שיר לעידן של לאומנות גואה, של התנשאות וגזענות. קורן יורד
עומר קורן חווה את תחושת המשוררת בלחן שכולו הזדהות עם סבל של אובדן היקר מכל. דליה רביקוביץ פונה אל ירושלים של מעלה ומבקשת אותה לרדת מטה להשיב לה את הילד שלה. "הָשִׁיבוּ לִי אֶת הַיֶּלֶד שֶׁלִּי/ כְּמוֹ שֶׁהַנֶּפֶשׁ חוֹזֶרֶת לַגּוּף
צאו לכביש הראשי עם הטקסט הלא פשוט הזה. הצלילים הקליטים, זורמים בנוחות חגיגית מלהיבה, ואז אתה מתפנה לקרוא פעם שניה ושלישית את המילים ושואל – איך המוסיקה של עומר קורן מתחברת (לטקסט). מה רוצה מאיר גולדברג לומר לנו? שהעולם רע
