מי צריך את הפרויקט, כשהעם שר את השירים בליווי הפסנתר של היוצר ומנהל הפרויקט. גם עידן רייכל בדברי ההקדמה לדיסק הכפול מדבר על "נס גדול שקרה" – הוא, הפסנתר והשירים ממלאים אולמות. זה קרה אחרי שהוציא את אלבום הסולו "היד
מזהים? הפשטות הזו – המלודית, הרכות המלו-מלנכולית, פופ שכמו כותב את עצמו, נמס במתיקותו ומשאיר טעם טוב. זהו עידן רייכל. כבר לא מחפשים חריגים סגנוניים אצלו. נדמה לי, שהוא ממשיך לזרום באפיק של אזור נוחות. באהבות שלו יש געגועים, עננים, בדידות,
זהו רגע של שמחה גדולה. התגשמות אהבה ישנה – על הסף. לפי ההתלהבות בשירתו של עידן רייכל יש כאן התלהטות, סערת ריגושים. הכל בינתיים – על תנאי – "ואם תבואי אליי/ נישאר כל הלילה". יותר מזה – "ובבוקר תראי נישאר ביחד".
