ענבל גרשקוביץ

ענבל גרשקוביץ משתמשת במוסיקה כשיטת טיפול. כשהצעקה אינה יוצאת במציאות, היא הופכת את שיר הרוק  לזעקה על גבול ההיסטריה.  "לאהוב בלי קול" נשמע אמין יותר בטון הנמוך, המדוכדך. הוא מעיד יותר על מצב הנפש של הדוברת. זעקה יכולה להישמע גם

האכזבה-תסכול של הדוברת בשיר – מובילים לשלל דימויים משומשים באמצעות דמעות, שמש (יותר מדי), גשם. המשפט "לכתוב את הרגש" הוא נסיון נדוש משהו להתפייט על התחושה. המוסיקה מובילה לנקודת הסער הנפשי – תחילה בקול נמוך מיוחד, בהמשך מתיישר השיר במנעד