האם האוסף מייצג את העשור? בצורה חלקית מאוד. השמונים היו עשור הראשון של פרישה צבעונית של כל הסגנונות, מעין סיום מהפיכת הפופ שנמשכה מאז החמישים – רוק, סינת'-אלקטרו פופ, פאנק, האוס, ניו ווייב. ניו-רומנטיק, פופ גות'י וגם היפ הופ. הרבה
אמילי קרפל מתרגמת חרדות לשיר סינת'פופ יפהפה. מסובבת מחוגים לאחור לשנות השמונים ומחברת לעכשיו בהפקה מוזיקלית מלוטשת טקסט? משקף מצב הפרט בעולם משתנה פוליטית, אקלימית, אקולוגית. "זה לא משנה איזו מסכה תלבשי/ אנחנו נלחמים לאוויר/ כל סנטימטר של אדמה קרוב
חמישים ושמונה שירים בשלושה דיסקים. האם אפשר לתת כותרת לשמונים? התשובה היא "לא" גדול. קחו את "בילי ג'ין" של מייקל גקסון, את "אברקדברה" של סטיב מילר בנד, "בצבא עכשיו" של סטטוס קוו, "בעליו של הלב הבודד" – יאס, את "עין
"אתה חושב רק על עצמך. אני שונאת את זה. לא אכפת לך שאנחנו מתדרדרים. חולמת עליך, חושבת עליך, אתה מטריף אותי…" ו"נופלים כמו שלג/ אתה צריך לדעת/ שהשלג הזה קבר אותנו, אבל אנחנו נזרח מבפנים". מה מקורי בטקסט? ממש כלום.
"האהבה הופכת אנשים מטורפים", הוא משפט שחוק המשמש מפתח לשיר. המשכו – שרבוטים אקראיים על הנושא המעידים על בלבול גדול אצל מי שמנסה לגעת בנושא. שמה מעין דורקה דור בת 21. השיר נשמע כמו תרגיל מוסיקלי להדגמת הקשר בין מילים
משהו מכונן קורה במוסיקה האלקטרונית היוצאת מישראל. קחו את נגה ארז. אחרי שצפיתי בקליפ של Pity, עשיתי עליה גוגל. ארז, כך מתברר, כבר אינה נמצאת מתחת לרדאר (כך נקרא אלבומה החדש – "מתחת לרדאר"). המאמר הראשון שקפץ היה של מגזין
שיר המבואס האורבני המצוי. אין בשביל מה לקום בבוקר. מה שנותר זה עוד שיר אחד, שלא יזכיר לו את עצמו – "חזק ורועש ונוצץ וזמני". אולי הוא יציל ממוות סופי. אל תקחו עמוק ללב, כשאפשר זווית של קלילות משחררת. "פוטומט"
"לא יכול להאשים אותך, נסחפנו, לא יכול להמשיך בחלל ריק. עכשיו שמצאת כוכב חדש, זו יכולה להיות אהבה"… חשבונו של מאהב, שהאמין ששניהם היו לבבות מספיק צעירים להמשיך באהבתם. שהוא מצליח להשאיר אותה בחיקו. משהו השתבש בדרך. יחסים של תשוקה
כשיצא האלבום הראשון של הצמד מלונדון, Body Talk, הו סומן כ"עתיד הפופ". שלוש שנים אחרי אפשר לומר כי העתיד הגיע, אבל ההבטחה קויימה בחלקה. AlunaGeorge הם צמד מלונדון הקובעים את כיוון הרוח במוסיקת הפופ האלקטרונית נכון לימים אלה. השם מורכב מ
היא שוכבת איתו, מרגישה שהוא נסגר, מריחה אותה עליו, יודעת מה עובר במוחו, יודעת מה מתרחש במיטתו, הטלפון שלו מזמזם, יודעת שההיא מצלצלת, אז מה לעזאזל קורה. היא הייתה צריכה לדעת שרמאי נשאר רמאי. עכשיו הגיעה זמנה להתקדם. עוד מועמדת
מאחורי MØME עומד עומד המוזיקאי הצרפתי Jérémy Souillart בן ה-26, שהפך בשנה האחרונה את מכונית הוואן שלו לאולפן נייד, בה הוא מלחין מוזיקה חדשה תוך כדי נסיעה וגלישה בחופי אוסטרליה ומשתף פעולה עם מפיקים ואומנים מקומיים. Jérémy Souillart, שהוחתם לאחרונה
ברוך בואכם לעולם האלקטרוני של Nero. האלבום הזה הוא סיור לא מודרך, אבל מי צריך. תנו למניפולציות של הסאונד להדריך ולהוביל. הצמד הלונדוני שעוה רמיקס ל – Blinded by the Lights של הסטריטס, יוצא בעבודה על תקן יוצרים-מפיקים המגיעים מתחומי
