פורטיס

קצר, ציני, סרקסטי. זה פורטיס. וכשפורטיס קצר, ציני וסרקסטי, אני מתחבר אליו בקלות.  אינני יודע על מי חשב פורטיס כשכתב "סעי לסיציליה מותק/ מאוחר זה תמיד מחר/ אי ודאות ואשר במקום שאסור מותר" בבית השלישי מופיעות בלונדיניות על אוטוביאנקי. הגשמת

פורטיס מאוהב חזק. מגלה שבגיל מאוחר אפשר לפרוח ולהרגיש את החיים באינטנסביות ובחדות יתרה. האהבה המאוחרת באה לו בהפתעה. לא ידע שיש מצב לפגוש מחדש את הרגשות הללו באותה עוצמה. העובדה שהוא מתאר האושר כ"נדיר", מראה כאילו כבר ויתר על

פורטיס ממריא. עוזב את קרקע הרוק ויוצא למסלול ברקיע של מסילות אינספור. מה קורה? פורטיס, כנראה, מחפש אהבה בנתיבים אחרים, מנסה לבדוק מחדש מאין בא ולאן הולך. "אני תלמיד לא יודע כלום כל כך מתבייש" הוא שר ב"היישות". מה הוא

שנצא עם פורטיס לגן העדן שלו? למה לא. בימים טרופים אלה, כשמאבדים כיוון – ממש בא לך לחבור למסלול של פורטיס. נתייצב מול השער הזה שמוביל לטוב שבטוב, לצדפה המהבהבת, למקום שבו אדם לאדם נאור. אין כאן מפה מסומנת. הכיוון נמצא

מה אני עוד יכול לעשות עם המוסיקה שלי, שלא עשיתי עד עכשיו, שאל את עצמו רמי פורטיס לקראת השקת הדיסק החדש בבית האופרה. רגע, אופרה? בוא נשחק אותה אופרה. בארבעת השירים הראשונים, קלאסיקה מובחרת מהרפרטואר שלו, החל מ"אגם ענקית", קיבלנו

דניאל יפה זכתה לא רק בתחרות. היא זכתה גם לטיפול מקצועי, שלזמרים בישראל אין סיכוי לקבל בשום מסגרת. אקס פקטור ישראל סיפקה לדניאל כל מה שהיא הייתה זקוקה לו כדי לנצח – בהעמדה, כוריאוגרפיה, ביעוץ מוסיקלי. היא קיבלה במה בלעדית

הילדים בקהל יכולים להיות בניהם או נכדיהם. חלק מהם ילכו בעקבות אבותיהם ויצעקו בקצב "פורטיס, משוגע". זה מה שעבר בודאות מאב לבן. פורטיס לא משוגע. הוא מסובב  מחוגי השעון אחורה, כי הקאמבק סוגר קופות. הקהל סוגד.  "סולדאאוט" מופיע כמעט ליד