פז פרל סליחה
פז פרל שר את געגועי אהבתו. מה קרה? שבע אכזבות ("האושר שוב חמק") מחפש תקווה, מוכן לבקש סליחה, אלא שהמאזין תוהה על מה. האם בכל מה שעשה מאהבה היו פשלות? פרל לא מתייחס לכך, אבל שולף משפט פרוזאי שאינו מתאים
פז פרל שר את געגועי אהבתו. מה קרה? שבע אכזבות ("האושר שוב חמק") מחפש תקווה, מוכן לבקש סליחה, אלא שהמאזין תוהה על מה. האם בכל מה שעשה מאהבה היו פשלות? פרל לא מתייחס לכך, אבל שולף משפט פרוזאי שאינו מתאים
הוא לוקח הזכרונות ממנה במזוודה. מה בדיוק? תצלומים? זכרונות אהבה שמורים עמוק בנפש. לא במזוודה. אם פז פרל חיפש מטפורה, הוא פספס. כל הטקסט הזה עוסק בחומר. האהבה תלויה ב…לחם. יש לו חלום לקנות לה יהלום. כך ישמור על אהבתו?
אז, באמת, מה יהיה איתך בסוף יובל? ננסה להיכנס למבוכי מחשבתו. הבנאדם חופר, מתחשבן עם "יובל", תוהה על מר גורלו, מחבר משפטים דרמטיים כמו "זורק את כל החלומות לפח" קלישאות כמו "להתגרות בגורל" עם תהיות פשטניות כמו "מה יהיה איתך בסוף" או
עוד פה מזמר מדור מבואס ששר: אולי פעם יהיה לי טוב. עכשיו לא טוב, אולי אמריא לשמיים ואגשים מאוויים. מה קרה? האם הדור הזה יותר מדוכא מקודמו? יש תחושה שכל סינגר סונגרייטר שני כותב כמה רע לו. מה קרה לאהבה?
לא השאיר חום בלב לרגע ילדות? המודעות לאובדן התמימות מייצרת חום מסוג חדש. קוראים לזה געגועים. על אידיאליזציה של ימי התום בילדות נכתבו הררי שירים. היום יש אף תחושה שתקופת הילדות "התמימה" הולכת ומתקצרת, משום שהילדים עוברים מהר מאוד למשחקים
בן כמה הכותב שהוא מתחנן לעצור את הזמן? לפי ההודעה לעיתונות השיר נכתב, כשמלאו לו 24. מותר לו לבקש, הגם שבגיל הזה אנשים צעירים עדיין חיים בעתיד. רק שלא יעצרו להם את הזמן. רוצים להתקדם. להצליח. לא לשקוע בזמן עבר.