פסטיבל ג'אז תל אביב

סוף סוף אני שומע את ארי ערב בפסטיבל ג'אז רשמי בישראל. אנחנו באולם קאופמן, מוזיאון תל-אביב, פסטיבל ג'אז תל-אביב. לא בטוח שקוראי רשימה זו מזהים את פסנתרן הג'אז הותיק. כתבתי בעבר על שניים מאלבומיו של ערב  A Handful Of Changes

סחרוף – ג'אז? תסכימו שאין עוד גבולות סגנוניים בפסטבלים, שהגבולות נחצים. תגידו שסחרוף הוא מוסיקאי אקלקטי, שחובר לכל ז'אנר. גם זה נכון. וגם: אין כמו סחרוף לעורר עניין ולהביא קהל, שאינו אמון על ג'אז. ממש נכון. כשמדובר על הרכב  פסנתר, 

כלים לא שגרתיים בפסטיבל ג'אז תל-אביב דצמבר 2019: הזדמנות של ממש לגלות מחדש את ההאמונד B-3 ככלי ג'אזי ואת  מפעילו המחונן ג'ואי דה פרנצ'סקו, נגן שנותן גם את המבוא וגם את פרקי ההמשך, כשרוחו של ג'ימי סמית' נושבת בגבו. השילוב

ציפיתי שיקרה משהו יותר מעניין/ מורכב בערב האינטימי הזה של אלון אולארצ'יק. אחרי הכול – פסטיבל ג'אז תל-אביב, משהו שמסקרן אותן ברמה של מה הוא יכול לעשות עוד עם שיריו במונחים של אלתור. וכמו שאני מכיר את הנפש של המוסיקאי,

יום אחרון למסע טעימות בפסטיבל הג'אז, והפעם בחרתי בשתי מנות ראשיות מלאות. יש הופעות שאינך יכול להסתפק בדגימות.  אחת – איטלקית. השנייה ישראלית. אנריקו ראבה הוא לטעמי מגדולי החצוצרנים בג'אז לדורותיו ולא רק בסצנה האירופאית, לא רק משום שהוא מנגן

ממשיכים במסע הטעימות בפסטיבל ג'אז תל אביב חורף 2016, שכמו פסטיבלי ג'אז רבים בעולם נפתח כמניפת ז'אנרים  צבעונית.  באולם מס. 3 בסינמטק, ישב גיטריסט,  אגדת ג'אז,  שקוע בתוך עצמו, פנים לתוך הגיטרה ופרט במהלכים מסחררים, בטון cool  ובמיומנות גבוהה. פאט

בפסטיבל שבו מתרחשים שלושה אירועים באותה שעה, אתה בבעיה, במיוחד אם חשקה נפשך להיות בכל אחד מהם. אפשרויות לפתרון הקונפליקט – טעימות. מודה ומתוודה: זוהי פריבילגיה השמורה למי שסוקר מוסיקה. פסטיבל ג'אז תל אביב חורף 2016. המסורת מנצחת. הוא (הפסטיבל)