איך היה נשמע הג'אז ללא סקסופון? הסקסופון זכה לתהילה בזכות הג'אז, אבל הוא במקור אינו כלי ג'אז. אדולף סאכס הבלגי המציא אותו בשנת 1840. מלחיני המוסיקה הקלאסית עשו בן שימוש: דביסי כתב רפסודיה לסקסופון ותזמורת, ריכרד שטראוס שיתף את הסקסופון ב"סימפוניה דומסטיקה". האנגלי ויליאמס בבלט "איוב",
האלבום יצא מחדש תחת השם "הקונצרט הגדול ביותר אי פעם" "The Greatest Concert Ever". מנגנת קבוצת האל סטארס של הג'אז – צ'רלי פרקר, דיזי גילספי, באד פאוול, צ'ארלס מינגוס ומקס רואץ' – כולם מוסיקאים ונגנים בולטים בהתפתחות הביבופ, כולם ותיקים מנוסים
הבלדה כשלעצמה היא שיר סיפורי בו קיימת עלילה שורות קצרות, בתים וחריזה. גם בלדת הג'אז היא סוג של סיפור. בראשיתו, הג'אז היה מוסיקה ריקודית שנוגנה ע"י להקות גדולות (swinging big bands) בהמשך האלמנטים הריקודיים התעמעמו, והאלתור הפך ליסוד המרכזי בג'אז. ככל שהסגנון התפתח, הוא התפצל
