יהודית תמיר נגן
הבלדה הזו עצובה, ואם נדייק – יוצאת מפיה של אישה דאוגה ששרה לבנה. יהודית תמיר הזכירה לי תמיד זמרות יווניות קלאסיות, ששרות את תוגת החיים. קולה של יהודית תמיר זכור משיריה האלמותיים בשנות התשעים כמו "רומיאו" שהלחין פוליקר וכתבה צרויה
הבלדה הזו עצובה, ואם נדייק – יוצאת מפיה של אישה דאוגה ששרה לבנה. יהודית תמיר הזכירה לי תמיד זמרות יווניות קלאסיות, ששרות את תוגת החיים. קולה של יהודית תמיר זכור משיריה האלמותיים בשנות התשעים כמו "רומיאו" שהלחין פוליקר וכתבה צרויה
תמר גלעדי נאחזת במסתורי היבשת האבודה כדי למצוא את עצמה. דרכה עוברת דרך בית קפה קטן ועצוב, שבו מישהו מצייר לה "מולדת על מפית". מעטים עד מאוד המעזים להתמודד עם אתגרים כמו מסתורי החיים. "מאין באנו ומי השיט אותי בערפל
"את החיים לקחו לך" כתבה צרויה להב, למלאכית ולפרח שחיוכה נקבר באדמה. בזמנה תהו אם כתבה את המילים לזכר טל, בתה, שנהרגה בגיל שלוש וחצי בארה"ב, בעת שהיא ובעלה דאז, לואי להב שהו שם. המילים "הו, מלחמות קדושות" הופנו לכתובת
שיר שהולך איתה מהאלבום "מירי מסיקה" (2005), ממשיך להתנוסס בפסגת הרפרטואר שלה. האהבה, שברונה, אובדנה, אכזריותה – חברו לסיפור אישי, שמתנגן במנגינת געגועים במקצב וואלס. מעין שנסון. משפטים שעל הנייר נראים נדושים מתורגמים אצל מסיקה לעוצמה פנימית נפלאה. גם אם
מדוע זלגו דמעותיה של קרן פלס? המצלמה אינה משקרת. סיפור השיר או משהו אחר שנגע לליבה? אנחנו בהופעה המשותפת שלה עם רמי קלינשטיין. חולקת איתו את כיסא הפסנתרן. היא עם גבה אליו ועם הפנים לקהל. שיר שאי אפשר שלא לקחת
חיזיון, סיפור מתח, מסר סוציאלי, אספקט אישי. נעלה עם יהודה פוליקר על הכביש הראשי לפי קצב השיר. עם המוסיקה הזו אין בעיה להתחבר. זורמת, נגישה. הטקסט הוא פאזל שחלקיו מנסים להתאחד. סירה מיטלטלת בסערה עומדת לטבוע, שליח נמלט שמחפש מקלט
דויד ברוזה אינו הסינגר סונגרייטר השלם, זה שכותב מילים ולחן. הוא עדיין נזקק למי שישלים אותו מאגף המילים והסיפורים. צרויה להב שכתבה את כל המילים באלבום, הצליחה בחלק מן השירים באלבום להשלים אותו ולאפשר לו להישמע – כאילו הוא הסינגר
זה שיר יפה, נוגה, נוגע, מגיע. מחלחל. צרויה להב ורמי קלינשטיין נפגשו באמצע הדרך, במקום שעדיין נושבת רוח ארצישראלית טובה, שאין בה עכירות, מנסים להגיע לאיזושהי צלילות וטוהר שאינם רק געגוע לפעם, אלא רצון לגעת שוב במציאות אחרת. להב נתנה
ברוזה מחובר למוסיקת פולק, ולא רק ספרדית. לפי הדף שנשלח, אנחנו קרבים לט"ו באב, וזוהי תרומתו של הטרובדור המקומי לטקס. שיר אהבה מוטרפת, בסגנון מיושן של מוסיקה קאנטרי-אירית. "אנאבל לי" הוא השיר האחרון שכתב המשורר האמריקני אדגר אלן פו המתאר את אהבתו
"כשאין לאן לחזור/ הדרך סוף סוף נפתחת", שרה ריטה משפט של צרויה להב, לייטמוטיב באלבום החדש שלה. יש בשיר הזה ("מזמן") שורה נפלאה, מהסוג שנדיר למצוא בתוך מבול השירים שיוצאים חדשות לבקרים: "הלילה בא באצבעות חמות / פורט על נבל השכחה".
יובל כספין אימץ לחלוטין את השיר המוכר ממירי מסיקה לחיקו – גם מבחינת התאמת המילים לסיפור שלו. השיר שהולך עם מסיקה מהאלבום "מירי מסיקה" (2005), וממשיך להתנוסס בפסגת הרפרטואר שלה, מתאר את האהבה, שברונה, אובדנה, אכזריותה. הסיפור מגיע במנגינת געגועים
בסינגל הראשון שלהן בעברית שרות האחיות לוז על אונס. מהסווינג הבידורי הן עוברות לדרמה כבדה. צרויה להב כתבה על שלוש אחיות הצועקות את צעקת אחותן שנאנסה ותוהות מדוע "לא תאנוס" אינו כלול בתוך עשרת הדיברות. השיר נכתב ומושר בשם שלושתן
דנה ברגר תצרף את השיר לרשימת השירים האולטימטיבית שלה. שיר להתאהב מהאזנה אחת. פשטותם היפה של המילים והלחן. תפורים במדויק למידותיה. צרויה להב כתבה על קסם ההיוולדות. הכל נגזר מהקסם הזה, מפלא היצירה – "כל הנחלים נובעים וזורמים ממנו". מה
יכול להיות שרמי קלינשטיין צודק. למה ללכת על הצד האפל של החיים, כשאפשר לעלות על הכביש המואר במשקפיים ורודים. או שאתה מת או שאתה יוצא מזה חי, שר קלינשטיין ומעדיף את החיים. בחר לצאת מזה חי במנגינת קלטית משובבת נפש
ריקי גל פותחת בשיר תשוקה מר-מתוק לאהבה בשפה מטפורית שקובעת רף איכות טקסטואלי. "מתוך גביע הבדידות שלנו/ ניגר עסיס של ענבים כחולים". גל שרה את נזקקותה הדחופה לאהבה בטון נמוך, בכוונה גדולה. המוסיקה של פוליקר מניעה אותה, מטעינה במתח, ודי לך
אלמלא צרויה להב שחתומה על המילים, הייתי אומר – יונתן טל נשמע כמו סינגר-סונגרייטר פולק-רוק (מג'ון דנוור ועד דיוויד גריי) במשמעות הכוללת של מילים-לחן-ביצוע המושרים מאספקלריה אישית. יונתן טל שר על ריצת בדד שאינה מובילה לשומקום – "אתה חי בשביל
גברת קרקס של צרויה להב את רמי קלינשטיין מגיעה לחלקתו של זמר נפלא. גרסת איזמירלי לשיר צריכה להגיע כמסמך אומנותי ל"כוכב נולד", האמא, האבא, הסבא והסבתא של הקאברים. איציק איזמירלי כנראה יצטרך לעשות דרך קשה יותר מאשר כל מתמודד פחות טוב ממנו בתחרות