קובי אפללו מכתוב
מי אני, מה אני, מה אני רוצה, ואולי אחרי כל מה שאבקש – קצב, שקט, נשמה מתחזקת, אמת מזוקקת, אבין כי חבל על זמני. הכל נכתב מלמעלה. הגורל כתוב. קובי אפללו חוגג את התובנה במנגינה, קצב ועיבוד שמשדרים שמחת חיים
מי אני, מה אני, מה אני רוצה, ואולי אחרי כל מה שאבקש – קצב, שקט, נשמה מתחזקת, אמת מזוקקת, אבין כי חבל על זמני. הכל נכתב מלמעלה. הגורל כתוב. קובי אפללו חוגג את התובנה במנגינה, קצב ועיבוד שמשדרים שמחת חיים
מה לקובי אפללו ולערבית? האם שילוב ערבית בעברית הוא חלק מהווייתו האומנותית, או קריצה לטרנד המתפשט כמו אש בשדה קוצים דליק? בדף יחסי הציבור מציינים את החיבור לשורשיו המרוקאים. בהכירי את אפללו, אני מתקשה לקנות. זה לא בדיוק הדי.אנ.איי האמנותי
הוא ישתנה רק אם היא תרצה? אם מכיר במגבלותיו – מדוע לא ישתנה כאן ועכשיו. מה מהות התנאי? עושה לה טובה? מצד שני, הוא מציע ששניהם יחיו בסרט. כותבי השיר שרבטו/ חנטרשו משהו בשמו של מי שהילד שבו "מחפש אהבה".
בואו נקדם את כל הפחדים בשיר צפירת הרגעה . מה שנכתב "לאחי", (אח אישי או "אחי" במשמעות כל ישראל אחים זה לזה?) יכול לשמש כל מי שדאגה ממלאת את נפשו. אני קורא את הטקסט של עילי בוטנר, ולא ממש נרגע.
שאלה מתבקשת: מדוע בחר קובי אפללו לשיר תחושת געגועים שלאחר פרידה מפיה של אישה? "אתה לא נמצא עוד בוקר", "אתה שר לי, מחייך אליי". אפללו ממלא את תפקידי המתגעגעת וגם את מה שהמאהב שר לה: "אל תדאגי אני כאן בשבילך/
18 שנה אחרי מותה, ביום הולדתה ה-61, שרים זמרים את שיריה של עפרה חזה. זהו אלבום קאברים לשירים שמזוהים איתה בפרויקט משותף של כאן גימל וחברת "הליקון מיוזיק". שני מצבים: או שהגרסה החדשה מעניקה לשיר/ הארה חדשה או שהיא סתמית, ואז עדיף לחזור לביצוע
אני מחכה ליום שקובי אפללו יפתיע אותי בשיר מחאה חברתי/ פוליטי נוקב. הצחקתי אותו? הבהלתי אותו? הלחצתי אותו? כנראה נמשיך לקבל קובי אפללו בגודל טבעי צפוי. כלומר – פופ קליט, נעים הליכות, מאיר פנים. האהבה פנים רבות לה, ולעולם נגלה
זמרים חילוניים כדתיים שרים תפילה ופיוט מעולמה של המוסיקה החסידית המזוהה עם חב"ד. אלה מתקבלים בברכה גם אצל מי שהחומרים האלה זרים להם. נתן גושן שר טקסט מתפילת יום כיפור. הזדהות? טרנד? או שאתה מחובר לטקסטים האלה, או שאתה מאמץ
הנויפלדים, אב ובנו, פנו לגולדברגים, אב ובנו, לצורך שיר חדש. השחלת חרוזים על נושא של שפל וגאות בחיים. טבעו של עולם לנוע הלוך ושוב בין טוב ורע. יום אסל יום בסל. יש ימים טובים, ויש ימים לא מוצלחים, שאתה רוצה לא
קובי אפללו מנסה לשכנע להתעלות מעל חילוקי הדעות, להתעלם מההבדלים, להפסיק לירות זה בזה, לתת לנשמה לדבר, כי בסופו שך דבר "כולם חולמים אותו חלום גדול ואהבת חינם רוצה לשיר בקול". אפללו חושב ישר. גם כותב שורות אלו חושב ישר,
המסורת מנצחת. גם השנה התאחדו גופים כדי שהאוסף הזה יצא. הזיכרון מקודש מדי מכדי שיקטעו את רצפו. הזיכרון על מות היקרים מוביל את העורכים לסמן "ווי" על פרויקט, ושאלת האיכות הופכת בדרך כלל משנית. 30 שירי האוסף מייצרים אוסף אקראי
שינויים אישיים, שינויים קולקטיביים? מצד אחד – "שפתייך שותקות" מצד אחר "שינויים עוברים עלינו עם הרוח". למה התכוון הצמד ד'אור את אפללו בטקסט המשותף? מה בדיוק מסתבך? מה משמעות של "הנכון"? לאן מושכת הרוח ומה מהות ה"ללכת קדימה"? גם אם
אנחנו בתקופת עשרת ימי תשובה, בין כסה לעשור. חלק מהקהל שהגיע לקיסריה לשמוע פיוטים מפי דוד ד'אור ואורחיו איחר להגיע לתחילת הערב, כנראה מחשש לחילול שבת. כשהגיע, הוא חיפש מושבים בחושך. הקימו שורות. אנשים קמו, צעקו. הפריעו. יש מי שדפקו
"אנשים שפוגשים אותי ברחוב, לא שואלים אם יש שירים חדשים בהופעה, אלא אם יש בדיחות חדשות. להזכירכם – אני זמר". אז נכון, קובי אפללו הוא זמר, זמר מצוין, אבל יד על הלב: בביצה המקומית זה כנראה אינו מספיק. פעם ראשונה שאני
על דבר אחד אי אפשר לחלוק: קובי אפללו הוא סגנון. המילים, הטון, המנגינה, הסלסול. אפילו המעבד והמפיק המוסיקלי, שמוליק דניאל הוא חלק בלתי נפרד מהסגנון של היוצר-זמר הזה. המוטיבים המזוהים איתו עוברים כחוט השני גם לאורך אלבומו הרביעי. המילים? אתה
פסטיבל ראשון לציון 2014. אמיר דדון – "שקיעה נוגה", קובי אפללו – "הרדופים", קרולינה – "את תלכי בשדה" קרא עוד
קובי אפללו מערבב מיני הרהורים על היחס-פער בין חיים-מציאות, אמנות השירה, חיי האמן, קהל ובמה: "כל יום נולד חלום ומת במציאות", "על נייר מרוסקות פיסות של נשמה", "מסע ארוך בתוך רכבת הרים", "קורא שר לכל מי שליבו מוכן". התפר שבין
קובי אפללו בוחן העולם הבעייתי-לא-מושלם ממעופה של יונה צחורה, שליחה של מלך. נדוש? יש דימויים שלעולם קיימים, ממש כמו השאלות הותיקות שלעולם תשאלנה. היונה הצחורה עדיין מגלמת את האוטופיה, כנגד השקר והכאוס. ועל רקע דברים טובים כמו – "כל כך